".לבני בן ה־3 יש נטייה ליילל ולבכות לעתים קרובות. הדעות שלי ושל אשתי חלוקות לגבי הטיפול בנושא, אני נותן לו לבכות ואז ניגש אליו, ואשתי לעומת זאת מנסה יותר לבוא לקראתו. כשאנחנו למשל רוצים שהוא ילך למיטה, הוא מבקש ביללות שנרים אותו וניקח אותו אליה. אני כמובן לא מוכן לכך, אבל אשתי מבקשת ממנו לאחוז בידה והולכת איתו למיטה. מה דעתך?

"כשילד מיילל ובוכה הוא בעצם מכניס את עצמו למקום של 'רע לי ועצוב לי', והוא מאמין בכך ולא יודע לצאת מהמצב הזה בכוחות עצמו. כדי לגרום לבנך להפסיק להתנהג בצורה כזאת, עליך להפוך את הסיטואציה לכדאית עבורו.

"כלומר, בכל פעם שאתה מבקש שהוא ילך לישון והוא מסרב ללכת לבד למיטה ומיילל, תתכופף אליו, תביט בו ותגיד לו: 'אני אקח אותך בכיף ואעשה מה שאתה מבקש, אבל אני עושה את זה כשמדברים אלי יפה כי אני לא אוהב את הטון הזה'. ברגע שהוא מתאפק ומבקש יפה אז תניף אותו על הידיים, קח אותו למיטה, תיתן לו פינוק של הרגע האחרון ואל תדבר על הנושא. מכיוון שהוא בן 3, עליך לייצר מצב שבו הוא לא יבכה, כי כשהוא לא בוכה קורה לו משהו נעים. כך עם הזמן הילד יפסיק ליילל".

בתי בת ה־10 היא ילדה מאוד חברותית שיוצאת ומשחקת עם חברים, אבל כשהיא מגיעה הביתה היא סובלת מפחדים וחרדות. זה מתבטא בכך שהיא תמיד רוצה לנעול את הבית ומתעקשת שאשב לצדה עד שתירדם. לאחרונה המצב החמיר, והיא רוצה שאני אהיה לידה גם במקלחת. אני רוצה לעזור לה, אבל אני מרגישה שאין לי הכלים לכך. מה עלי לעשות?

"העולם הזה הוא עולם מאוד מסוכן ומפחיד, ילדה בת 10 כבר שומעת חלקי מידע ונחשפת לנושאים מרתיעים, וייתכן שכשהיא צופה בסרטים, הקו בין הדמיון למציאות מיטשטש אצלה. מצבים כאלו גורמים לכך שילדים בעלי דמיון עשיר וסף רגישות נמוך יהיו חרדים יותר".

טוב מאוד שהפחד הזה לא משפיע על מהלך חייה, והיא הולכת לבית הספר כרגיל ונפגשת עם חברות. נדמה כאילו בבית היא נכנסת למקום הבטוח שלה ומאפשרת לפחדים לצוף (אגב, הכי טוב לפחד במקום הכי בטוח כי שם יהיה מי שירגיע אותך). פחד הוא תחושה בלתי נשלטת, ואין טעם להגיד לאדם שמפחד שיפסיק לפחד כי זה חזק ממנו.

"לדעתי בתך זקוקה לעזרה מקצועית של אשת מקצוע, את יכולה להפנות אותה לטיפול אצל פסיכולוגית שמתמחה בילדים ובחרדות. כדאי שזו תהיה אישה, כי היא כבר בת 10 ועדיף שלא יהיו הסחות דעת שעלולות להיווצר עם מטפל שהוא גבר. חשוב שתטפלי בנושא כי נדמה שהילדה כבר הופכת את החרדות למשהו כפייתי. לפני שאת שולחת את בתך לטיפול, תתייעצי עם אשת הטיפול איך לספר על כך לבתך כדי שהיא לא תחשוב חלילה שמשהו אצלה לא בסדר ושצריך 'לתקן אותה'".

בני בן ה־3 מפחד מכלבים וחתולים. אחיו בן ה־14 ואמו מפחדים מחיות, אבל מהיום שהוא נולד תמיד דאגתי לקרב אותו לבעלי חיים. אפילו שהוא אף פעם לא פחד מכלבים וחתולים, בחצי השנה האחרונה הוא השתנה ובכל פעם שאנחנו נתקלים בכלב או חתול הוא נכנס להיסטריה ובוכה. הוא אפילו מסרב לצאת מהרכב עד שהוא רואה שהשטח נקי. כיצד אוכל לגרום לו להפסיק לפחד?

"לדעתי בשלוש השנים הראשונות לחייו הצלחת למנוע מבנך לפחד, אך ככל שהוא גדל הוא למד מהסביבה ופיתח פחד מבעלי חיים. יכול להיות שהוא שם לב שאחיו נבהל מחתולים, וייתכן גם שכשהוא הלך עם אמו יד ביד ברחוב והם נתקלו בכלב, האחיזה שלה בידו התהדקה והוא הבחין שהיא מפחדת. הפחד הוא לא דבר הגיוני אלא רגש מאוד עמוק, לכן חשוב לתת לילד הרגשה של תמיכה.

"אם הוא מסרב לצאת מהרכב בגלל כלבים או חתולים, אז תצא ותבדוק את השטח עבורו, ואחרי שתעשה זאת תאמר לו: 'אפשר לצאת בבטחה, בוא תן לי יד'. פעוט בן 3 לא יכול להתגבר על הפחד הזה בעצמו, אבל חשוב לנסוך בו ביטחון במצבים האלה, ולא להגיד לו בכוח 'אתה לא צריך לפחד'.

"כך, אם תגרום לו לתחושת ביטחון, בפעמים הבאות שהוא יראה כלב או חתול הוא ייבהל פחות, כי הוא ירגיש שאבא מגן עליו. אחרי שתרגיש שהפחד כבר לא כל כך עוצמתי, תנסה לייצר מצבים שבהם הוא ייחשף בהדרגה לחיות בצורה חיובית. אם למשל תטיילו ותראה כלב, גש ללטף אותו כשהוא נשאר ליד אמו במרחק ביטחון. כך תגרום לו שוב להפסיק לפחד בלי שירגיש שאתה דוחק בו".

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

אין חיה כזאת: איך לגרום לילד להפסיק לפחד מכלבים וחתולים?

וגם: כיצד להגיב לילד בן 3 שבוכה לעתים קרובות, ומהו הטיפול הנכון בילדה בת 10 הסובלת מחרדות ופחדים?