הוצאות המזון תופסות נפח גדול ומשמעותי מהתקציב המשפחתי. אנחנו מקטרים (ובצדק) על מחירי המזון הגבוהים בסופר, לומדים להשוות מחירים (לפי משקל ולא בין אריזות בגדלים שונים) ורגילים לתור אחר רשתות המציעות לנו מחירים נמוכים יותר, גם אם על חשבון הנוחות שבקניות בקרבת הבית.

גדלנו בבתים שבהם ״לא זורקים אוכל״. רבים בינינו עוד זוכרים את תקופת הצנע. גם באירופה ובארצות הברית, אחרי מלחמת העולם השנייה, התפרסמו קמפיינים גדולים שחינכו את הציבור לחסוך במזון, אבל במציאות של היום השלכת אוכל כבר איננה טאבו כבעבר, אלא תופעה נסלחת. כך קורה שבפועל יש בזבוז גדול של מזון, וחלק לא מבוטל ממנו מושלך לפח. זוהי תופעה בעלת השלכות כלכליות וגם סביבתיות ברמה האישית והלאומית.
בחדשות ערוץ 10 הציגה נגה ניר נאמן נתונים מדאיגים. בישראל מושמד מזון בעלות הנאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה. הסיבות לכך מגוונות: תאריך התפוגה קרוב מדי, תוויות מזון פגומות (קרועות או עם כיתוב שגוי), קופסאות קרטון שהתעקמו. מקור נוסף להשלכת מזון הוא מטבחים גדולים של מלונות וחדרי אוכל במקומות עבודה, בגני אירועים ובמסעדות. לעתים אלה עודפים שלא נאכלו, ולעתים מנות שהסועד לא סיים או ״החזיר״ למטבח בגלל טעות בהזמנה, או משום שהמנה לא הייתה לטעמו.

אחוז לא מבוטל מהגידולים החקלאיים מושמד טרם הגיעו למטבח. כיוון שהירקות והפירות אינם יפים ואטרקטיביים, הם לא ״עוברים את האודישן״ של רש־ תות השיווק. הם גדולים מדי, אולי קטנים מדי, עקומים או עם כתם מיותר. כל הפגמים הללו הם אסתטיים ואינם משפיעים על הטעם או על האיכות התזונתית של התוצרת. גם מחסור בכוח אדם לקטיף בשיא העונה, הפרשת מעשר מסיבות הלכתיות לקבלת הכשר, או השלכה של תוצרת חקלאית כדי למנוע הצפה של השוק גורמים להשמדת כמויות עצומות של מזון.
בדוח האחרון של מבקר המדינה ניתנת התייחסות להשמדת מזון ואזהרה לגבי השלכותיה. ״עלויות הגידול והייצור היורדות לטמיון עשויות לגרור העלאת מחירים. בזבוז משאבים ששימשו לייצור המזון, כגון קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק, גורם נזקים סביבתיים מיותרים עקב פליטת פחמן דו-חמצני, זיהום מים מדשנים, ירידת איכות הקרקע ופגיעה במגוון הביולוגי. ולבסוף אי ניצול המזון מגדיל את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע״.
מבקר המדינה גם מציין בדוח שלו כי ״כל עוד המזון טוב למאכל אדם, ראוי שישמש להזנת בני אדם. מרגע
שאינו ראוי למאכל אדם, ניתן להשתמש בו להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה ולייצור דשן״.
מבחן השאריות
מעניין לדעת, כי נכון להיום מי שפועלים להצלת מזון בישראל הם לא גופים ממשלתיים ולא חברות מסחריות אלא עמותות. הארגון המוביל הוא לקט ישראל, שפעילותו מתמקדת בהצלת מזון ובהעברתו לאלו הזקוקים לו באמצעות 180 עמותות סיוע.
הפעילות מתבצעת בכמה דרכים: הצלת ירקות ופירות מחקלאים, איסוף מזון טרי ומזון מבושל עודף (מאולמי אירועים, מחברות הסעדה, מבתי מלון ומבסיסי צה״ל) ואיסוף מזון מהתעשייה.
כדי להמחיש את הקלות שבה אפשר לצמצם את בזבוז המזון, אתגר ערוץ 10 משפחה צעירה להתקיים ממוצרים שלא נמכרו ברשתות השיווק - מירקות ומפירות שהובאו על ידי לקט ישראל, וממסעדות. בני המשפחה גם קיבלו משלוח הביתה של מנות (כמו פיצה וסושי) שלא הוגשו.
מהמסמך הטלוויזיוני, נראה שלא הייתה להם בעיה של כמויות, והם אף אירחו מכרים וחברים לארוחה. בסוף התוכנית הוצגה גם בקשה של האם להציע במחיר מוזל מוצרי מזון שמושמדים בגלל אריזה פגומה או מזונות סמוך ליום שבו תוקפם פג. יש חנויות שעושות זאת בארצות הברית ובאירופה, ומוצרים אלה נמצאים במקררים הרגילים עם מדבקות גדולות להבלטתם.
ובאותו נושא של בזבוז מזון, מעניין מאוד לצפות בסרט ״אשפה - פשוט תאכלו את זה״ בערוץ 8. הסרט עוקב אחר זוג מוונקובר שבקנדה, שהחליט לבחון אם וכיצד אפשר להתקיים במשך חצי שנה מפסולת מזון בלבד. הזוג נדהם לגלות את כמויות המזון הגדולות, שניתן להציל מהרשתות הקמעונאיות והשווקים לפי־ רות וירקות, ובמיוחד מאיכות הסחורה. במשך חצי שנה הוצאות המזון של הזוג היו פחותות מ-200 דולר. הם הצליחו לאסוף כמויות כה גדולות של מזון, עד שהחלו לחלק לבני משפחה ולחברים. הסרט מעביר את המידע באופן משעשע וגורם לנו להרהר (ואולי גם לפעול) בנושא שלא נתנו עליו מספיק את הדעת. אגב, הסרט מומלץ לצפייה לא רק בגלל התוכן המוצג בו והתובנות, אלא גם בזכות הצילומים היפים במיוחד.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי על חשבון החיסכון לא ניתן לבטל את בטיחות המזון. בעייתי לאכול מקופסאות שימורים פגומות, משום שאז קיים חשש מחיידק הבוטוליניום. ביצים סדוקות או שבורות יכולות להיות מקור לחיידק הסלמונלה, וכך גם לגבי מזונות מבושלים ומוצרי מזון נוספים, שאינם נשמרים בתנאי קירור והובלה נאותים.
7 טיפים למטבח שלכם
ראשית, המודעות לנושא היא חלק גדול מהפתרון, מו־ דעות שאינה מחייבת ויתור על הטעם וההנאה מהאוכל. והנה עוד כמה רעיונות אופרטיביים:
1. לבחור מה לאכול בהתאם למצרכים שיש בבית, ולא לפי מה ש״בא לי כרגע״. באופן כזה לא מצטבר אוכל במקרר ובמזווה.
2. להקפיד על קניות תכופות, עדיף שבועיות, ולקנות לפי רשימה את מה שצריך לשבוע אחד, עד לקנייה הבאה. את הרשימה יש לבצע במטבח, לאחר שפתחנו את המזווה והמקרר ובדקנו מה חסר לנו.
3. לקנות מזון באריזות קטנות, גם אם הן פחות חסכוניות במחיר. בסופו של דבר, נחסוך בשאריות מזון ואפילו בכסף. התרגלנו לקנות ולאכול כמויות גדולות ומיותרות של מזון.
4. לאחסן נכון את המזון באופן כזה שלא יתקלקל. לס־ גור הרמטית שקיות של מזונות יבשים שפתחנו, ולהקפיד על תנאי קירור מתאימים. להשתמש כמה שיותר במקפיא, השומר על מזונות יבשים וגם מבושלים לאורך זמן.
5. להקפיד להוציא מהמקרר או מהמזווה קודם את המזונות שהתוקף שלהם פג מוקדם יותר.
6. למחזר אוכל. מלחם או מחלה שנשארו מסוף הש־ בוע אפשר להכין פירורי לחם. מפירות שנראים פחות רעננים (לא רקובים) - ריבה או לפתן.
7. לבשל בהתאם למספר הסועדים ולא להפריז בכ־ מויות, מה שקורה בעיקר כשמארחים. אגב, אם בספרי הבישול של המאה הקודמת מתכון מסוים התאים לאר־ בעה סועדים, הרי שעל פי הנורמות כיום, אותו מתכון מתאים לשני סועדים בלבד.
נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס – קידום בריאות [email protected]