״כשיש לנו ילד שאמור לעלות לגן טרום־טרום־חובה, זה אומר שהוא עומד להיכנס בגיל 3 לגן שהוא מותאם מבחינת הפיזיות שלו לילדים בני 4־5. בגן טרום־טרום־חובה יש 34־35 ילדים. זהו גן שיש בו שתי סייעות, אין בו מקום לישון או לנוח, וארוחת הצהריים מוגשת רק בשתיים. כשאנחנו מכניסים לגן כזה ילד בן שנתיים ותשעה חודשים (גם אם הוא כן מתאים מבחינה רגשית), יש לקחת בחשבון שהחסרונות עולים על היתרונות. לדעתי, היתרון היחיד בגן כזה הוא הכסף, שכן גן עירייה הוא הרבה יותר זול מגן פרטי. אם יש אפשרות לכך מבחינה כלכלית, המסר שלי להורים הוא להשאיר את הילד עוד שנה בגן פרטי. בגן פרטי כמות הילדים היא יותר קטנה, היחס הוא יותר אישי, והילדים אוכלים מוקדם וישנים בצהריים. זה לא נורא אם נכדתך תישאר בגן הפרטי עם ילדים יותר קטנים ממנה, היא פשוט תהיה ראש לשועלים. אל דאגה, היא לא תפסיד הרבה מבחינה חינוכית, ואתם גם יכולים להעשיר אותה בבית בתכנים נוספים. אם אתם בוטחים ומאמינים בגננות, תאפשרו לילדה להישאר שנה נוספת בגן הפרטי. אם אתם לא שקטים, קחו אותה לאבחון״.
״ילדים שאוכלים בסתר עלולים לפתח הפרעות אכילה. מכיוון שלבתך יש נטייה להשמנה, את ובעלך צריכים כבר עכשיו לקחת אחריות על נושא התזונה של הילדה. גם כשאתם מתעסקים בנושא, המילה דיאטה לא אמורה להיאמר כי היא עלולה לגרום לה לנזק. לכן תקפידו להשתמש במונח תזונה נכונה. לדעתי, למען בתך, ולמעשה למען כל בני הבית, כדאי שלא תכניסו הביתה חטיפים ודברי מתיקה. אם הבת שלך לוקחת בסתר דברים מתוקים מהמקרר, המאכלים האלה לא אמורים להיות שם. אם את מאפשרת לבנותייך מאכלים מסוימים רק בסופי שבוע, תקני את המוצרים הללו ביום שישי בבוקר. אני מציעה שתקני ארבעה מוצרים בלבד ותאפשרי לכל אחת מהבנות לאכול בכל יום (שישי או שבת) מוצר אחד. אם אתם מתארחים אצל קרובי משפחה, אתם יכולים לאפשר לה לאכול פרוסת עוגה קטנה כדי שלא תגנוב. אם היא תרצה עוד חתיכה, תגידו לה שאי אפשר מכיוון שיש לכם בעיות סוכר במשפחה. תסבירו לה ש׳אבא עבר ניתוח, זה מסוכן לבריאות של כולנו ולכן יש כמות מסוימת שאפשר ביום'. באופן כללי ילדים רעבים ואמורים לאכול כל שעתיים. כדי לספק את הרעב של בנותייך בשעות אחר הצהריים, את יכולה לתת להן פירות. זה מצוין כי גלוקוז ימלא להן את רמת הסוכר והוא לא יישאר הרבה זמן בגופן כמו פחמימה״.
״אפשר לנסוע עם תינוק לחו״ל בכל שלב, אני לא רואה שום פסול בכך. בגיל שנה וחצי אפילו קל יותר לקחת ילד לטיול כי בגילו הוא הרבה במנשא או בעגלה והוא נרדם בכל מקום כי הוא עייף. קחו רק בחשבון שזה לא יהיה סוג החופשה שאתם מורגלים אליו וזה יהיה כיף מסוג אחר. עליכם להתאים את עצמכם לשגרת היום של בנכם ולהתכוונן לפי צרכיו. אתם צריכים לדאוג לו לתנאים נוחים ולאוכל מתאים, ולהאכיל אותו בזמנים הנכונים. אל תתחילו להכיר לו מאכלים חדשים שהוא לא רגיל אליהם. כמו כן, הילד צריך את החופש שלו לרוץ וללכת מדי פעם. אם בכל זאת תבחרו להשאיר את הילד בארץ, אל תיעדרו ליותר משלושה לילות. גם אם הילד יישאר עם דמויות שהוא מכיר ואוהב והן ישמרו לו על השגרה, הוא עדיין ירגיש שהוריו נעלמו ולקראת הלילה הרביעי הוא כבר יתחיל לפתח חרדת נטישה״.
ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי