מה אנחנו, הורים לבני נוער, אמורים לעשות כדי למנוע מילדינו ליפול קורבן לסוטים או פדופילים אשר מתחזים לבני גילם ברשת, האם לפתוח את תיבת הפנדורה וליזום עם הילדים שיחות בנושא או להימנע מלהכניס אותם ללחץ וחרדה מיותרת?
"אי אפשר ללמד ילד להיזהר מקצה הצוק, ממים עמוקים או מאיש רע בלי שנפחיד אותו. כמובן שיש להפחיד אותו בהיגיון ולא לעשות מזה טרור, עלינו פשוט לגרום לילד לדעת להישמר. חלק מהאחריות ההורית היא ללמד את הילדים שיש בעולם אנשים רעים ושיש ברשתות אנשים שרוצים ברעתם.
כאשר ההפחדות האלו נעשות בתיווכו של ההורה יש לו אפשרות להגיד שיש דברים נפלאים בעולם אבל יש גם דברים רעים ומסוכנים ושהוא פה כדי לשמור על הילד מהם. החינוך לזהירות ברשתות החברתיות צריך להיעשות כבר מגיל מוקדם, חשוב ללמד את הילד שעליו להיזהר, לא לענות למטרידים ולא לתת מספר טלפון או כתובת. כאשר מדובר במתבגר, להורה כבר אין יכולת להיות לצדו של הילד בזמן הנכון כי הילד נכנס לאינטרנט דרך הסמארטפון ועל זה אין להורים שליטה, מסיבה זו חשוב כאמור להכשיר אותו שידע מה לעשות אם עלול לקרות משהו.
יש הבדל גדול בין מעורבות להתערבות – מעורבות משמעה מתן תמיכה והגנה לילד שמקבל פנייה לא נאותה ברשת. התערבות משמעה כניסה לפעולה, ולפעמים הורים צריכים להתערב. בני נוער או ילדים לא מבינים את ההשלכות שיש לפעולות שלהם ברשת, שליחת הודעות שכוללות לשון הרע, התחזות, שליחת צילומים של איבר המין (כן, זה קורה) וכו', כל אלו מסכנים את הילד במידה כזו או אחרת ומחייבים התערבות ומעורבות הורית.
לילדים עד גיל 16 לא אמורה להיות ססמה בנייד ולכן עליכם לאסור זאת. חשוב לתת לילד פרטיות אך עד גבול מסוים ובטח שלא על חשבון מה שמסכן את חייהם. אתם כהורים צריכים לדעת מה קורה בחיי הילדים וגם אם הילד מתמרד נגדכם אל תוותרו על כך, זו האחריות שלכם. אני שולחת אתכם לאתר שלי 'מרכז מיכל דליות', שם מופיעה כתבה נרחבת על הנושא".
כאשר ההפחדות האלו נעשות בתיווכו של ההורה יש לו אפשרות להגיד שיש דברים נפלאים בעולם אבל יש גם דברים רעים ומסוכנים ושהוא פה כדי לשמור על הילד מהם. החינוך לזהירות ברשתות החברתיות צריך להיעשות כבר מגיל מוקדם, חשוב ללמד את הילד שעליו להיזהר, לא לענות למטרידים ולא לתת מספר טלפון או כתובת. כאשר מדובר במתבגר, להורה כבר אין יכולת להיות לצדו של הילד בזמן הנכון כי הילד נכנס לאינטרנט דרך הסמארטפון ועל זה אין להורים שליטה, מסיבה זו חשוב כאמור להכשיר אותו שידע מה לעשות אם עלול לקרות משהו.
יש הבדל גדול בין מעורבות להתערבות – מעורבות משמעה מתן תמיכה והגנה לילד שמקבל פנייה לא נאותה ברשת. התערבות משמעה כניסה לפעולה, ולפעמים הורים צריכים להתערב. בני נוער או ילדים לא מבינים את ההשלכות שיש לפעולות שלהם ברשת, שליחת הודעות שכוללות לשון הרע, התחזות, שליחת צילומים של איבר המין (כן, זה קורה) וכו', כל אלו מסכנים את הילד במידה כזו או אחרת ומחייבים התערבות ומעורבות הורית.
לילדים עד גיל 16 לא אמורה להיות ססמה בנייד ולכן עליכם לאסור זאת. חשוב לתת לילד פרטיות אך עד גבול מסוים ובטח שלא על חשבון מה שמסכן את חייהם. אתם כהורים צריכים לדעת מה קורה בחיי הילדים וגם אם הילד מתמרד נגדכם אל תוותרו על כך, זו האחריות שלכם. אני שולחת אתכם לאתר שלי 'מרכז מיכל דליות', שם מופיעה כתבה נרחבת על הנושא".
בני בן ה-10 נולד עם אצבע שעולה על אצבע אחרת ברגל. הדבר גורם לו למבוכה רבה והוא מסרב לחשוף את רגליו. הוא כל הזמן רוצה להיות עם גרביים והזמן היחיד בו הוא מוריד אותן הוא לפני השינה. אני רוצה לקחת אותו לים או לבריכה אך הוא מסרב כי הוא מתבייש להיות יחף. אורתופד מומחה אמר ש"אפשר לחיות עם הבעיה הזאת". מה עליי לעשות?
"לבנך יש בעיה מאוד גדולה סביב עניין הרגליים, נכון שאנחנו המבוגרים רואים בדברים כאלו עניין שולי אבל אצלו זה יושב חזק ורע ויש לו ממש קיבעון קשה עם העניין הזה. לדעתי את חייבת לבדוק אם התערבות כירורגית תוכל לעזור. אל תוותרי על זה ותפני למספר מומחים, הרפואה כיום היא מאוד מתקדמת ואני מאמינה שניתן לפתור את הבעיה. אם לא תעשי זאת ותפתרי את הבעיה בנך יגדל עם בעיה רגשית נפשית רצינית מאוד.
הדבר עלול לגרום לכך שתהיה לו אפילו בעיה להתפשט ליד בחורה והוא ייאלץ לעמוד מולה ערום עם גרביים. תתחילי לטפל בנושא במהירות המרבית, יש עוד חודש שלם של חופש ואם הוא יעבור ניתוח שיפתור את הבעיה הוא יוכל ללכת כבר הקיץ לים. אני מבינה שרוב הרופאים לא אוהבים לנתח "סתם" וייתכן שהם יגידו לך לוותר כי לא מדובר בבעיה בריאותית, גם אם זה קורה עלייך להתעקש כי הדבר מאוד מפריע לבנך ופוגע בו. מעבר לכך, הדרך לגרום לילד בן 10 לעשות דבר מסוים שהוא אינו מעוניין בו (כמו במקרה שלך – ללכת לבריכה) היא מתן שוחד.
אני לא מאמינה שבמקרה הזה שוחד יעבוד כי בכל זאת מדובר בפצע נפשי עמוק אך את יכולה לנסות. שוחד יכול להיות דבר מסוים שהילד מאוד רוצה ועד עכשיו לא נתתם לו מסיבה כזו או אחרת, כל זאת כמובן אם הדבר לא נוגד את הערכים שלנו ואת הביטחון של הילד. שוחד יכול לכלול הליכה למקום שהילד רוצה, נסיעה לבן דוד רחוק, בגד, גלשן ועוד. כמובן שאין לתת שוחד לילדים על בסיס קבוע אלא רק אם אנחנו חושבים שזה לטובת הילד. אם אנחנו חושבים שזה לטובתו אז אנחנו מייצרים אצלו סוג של מוטיבציה חיצונית באיזושהי צורה חומרית. כאמור אצל הבן שלך אני כמעט בטוחה שגם שוחד לא יעזור כי יש לו בעיה רגשית נפשית חזקה. כדאי שתבדקי אפשרות של התערבות רפואית לפני שהוא גורר לאורך כל חייו תסביך נפשי גדול".
הדבר עלול לגרום לכך שתהיה לו אפילו בעיה להתפשט ליד בחורה והוא ייאלץ לעמוד מולה ערום עם גרביים. תתחילי לטפל בנושא במהירות המרבית, יש עוד חודש שלם של חופש ואם הוא יעבור ניתוח שיפתור את הבעיה הוא יוכל ללכת כבר הקיץ לים. אני מבינה שרוב הרופאים לא אוהבים לנתח "סתם" וייתכן שהם יגידו לך לוותר כי לא מדובר בבעיה בריאותית, גם אם זה קורה עלייך להתעקש כי הדבר מאוד מפריע לבנך ופוגע בו. מעבר לכך, הדרך לגרום לילד בן 10 לעשות דבר מסוים שהוא אינו מעוניין בו (כמו במקרה שלך – ללכת לבריכה) היא מתן שוחד.
אני לא מאמינה שבמקרה הזה שוחד יעבוד כי בכל זאת מדובר בפצע נפשי עמוק אך את יכולה לנסות. שוחד יכול להיות דבר מסוים שהילד מאוד רוצה ועד עכשיו לא נתתם לו מסיבה כזו או אחרת, כל זאת כמובן אם הדבר לא נוגד את הערכים שלנו ואת הביטחון של הילד. שוחד יכול לכלול הליכה למקום שהילד רוצה, נסיעה לבן דוד רחוק, בגד, גלשן ועוד. כמובן שאין לתת שוחד לילדים על בסיס קבוע אלא רק אם אנחנו חושבים שזה לטובת הילד. אם אנחנו חושבים שזה לטובתו אז אנחנו מייצרים אצלו סוג של מוטיבציה חיצונית באיזושהי צורה חומרית. כאמור אצל הבן שלך אני כמעט בטוחה שגם שוחד לא יעזור כי יש לו בעיה רגשית נפשית חזקה. כדאי שתבדקי אפשרות של התערבות רפואית לפני שהוא גורר לאורך כל חייו תסביך נפשי גדול".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"