המילה “דיאטה” היא חלק מהלקסיקון שלנו כבר עשרות שנים, פחות או יותר מאז שהמין האנושי החליט שעודף משקל הוא בלתי רצוי, ואז גם גילה שיש דרך לסלק אותו, גם אם לא לצמיתות. תעשיית הדיאטות מגלגלת מיליארדים בשנה ומעסיקה מיליונים ברחבי העולם. כולם, בשלב זה או אחר של חייהם, יעשו דיאטה, ינסו דיאטה או לכל הפחות יחשבו על האפשרות הזו. למילה עצמה, “דיאטה”, יש עשרות קונוטציות שונות, חלקן חיוביות וחלקן פחות. אפשר להתווכח אם השימוש בה הוא ראוי (חלק מהמומחים יאמרו לכם שעצם המילה מספקת תחושה של תוכנית אכילה “זמנית” וכזו שיש לה תאריך תוקף, כך שבסופו של דבר המשקל יעלה בחזרה) או לא, אבל אי אפשר לעקור אותה מהשיח.
“לצערי לא. יש עלייה במודעות בכל מה שנוגע לאכילת מזון בריא, פחות מתועש, פחות סוכר לבן, תזונה אנטי־דלקתית, תזונה עם אנטי־אוקסידנטים וכן הלאה, אבל עדיין, מעבר להכל, כולם רוצים להיות רזים. אנחנו חיים בתרבות הפוטושופ, שבה כולם רוצים להידמות לכמה דוגמניות בנות 16, שבעצמן עושות פוטושופ, אז זה משהו שנצטרך לעקור מהשורש, ברמה התרבותית והחינוכית, וזה ייקח הרבה זמן עד שגם תעשיית הדיאטות תפסיק לדרבן אותנו לרזות במחיר הבריאות שלנו. הלוואי וזה היה אחרת, אבל לצערי זה פשוט לא”.
התרעות פיקוד העורף