"מציצת מוצץ זה צורך מאוד חזק והרגל שקשה להפסיק, ולכן כדי לגמול ילד ממוצץ צריך קביעות ונחישות. כעת, כשחופשת הקיץ הגיעה לסיומה, זה הזמן לעזור לבתך להיגמל. שני ילדייך ישהו בגן משעות הבוקר ועד לשעות הצהריים, לכן אני מציעה שתיקחי אותם לשיחה ותגידי להם שמהרגע שהם הולכים לגן ועד שהם חוזרים הביתה לא יהיה להם מוצץ. תכיני להם קופסת מוצצים יפה ומהודרת, ותסבירי להם בנעימות ובחינניות שבבוקר, לפני שהם הולכים לגן, המוצצים ייכנסו לקופסה ויחכו להם. תגידי לשניהם שהקטן יקבל את המוצץ כשהוא חוזר בצהריים, כי הוא הולך לישון, ולבכורה תסבירי שהמוצץ שלה יחכה לה בקופסה עד הלילה, כשהיא תלך לישון. אחרי ההסבר הזה אל תדברי איתם יותר על הנושא. סביר להניח שבתך הגדולה תתלונן כאשר היא תראה שאת נותנת לאחיה מוצץ כשהוא חוזר מהגן, וייתכן מאוד שהיא אף תגיד שהיא רוצה ללכת לישון בצהריים כדי לקבל אותו. אם זה יקרה תגידי לה בשקט: 'מה פתאום, לי ולך יש עכשיו זמן איכות, כשאחיך הולך לישון אנחנו יכולות להיות יחד ולשחק'. גמילה ממוצץ היא בהחלט נכונה בגיל 5, זאת תלות מאוד גדולה וזה לא טוב לחניכיים ולשיניים. את צריכה לקבל החלטה שהמוצצים נשארים בבית ומתקבלים רק בעת הליכה לשינה. את עומדת ללדת והבית ייכנס בקרוב לסוג של חוסר איזון, אז תאפשרי לבתך להשתמש במוצץ בלילה בינתיים. אם היא משתמשת בו רק בלילה זה לא נורא, כי תוך כדי שינה היא גם עוזבת אותו".
"לדעתי כרגע, מכיוון שאת יודעת שלא יהיה לך שיתוף פעולה בגן ומכיוון שהגננות אומרות לך להחזיר לבתך את הטיטול, אז כדאי שתעזבי בינתיים את תהליך הגמילה. אני מציעה שתחזירי לבתך את הטיטול ולכי אחורה. נכון שזו רגרסיה וזה מעצבן, אבל אי אפשר לבלבל את הילדה ולייצר מצב של 'גם
וגם' - גמילה בבית וטיטול בגן. זה מלחיץ ומיותר, ובכל מקרה בתך היא עדיין תינוקת ואפילו לא פעוטה. עדיף שלא תריבי עם הגננות ולכן, כאמור, כדאי שבינתיים תדחי את התהליך. אנחנו נמצאים בתחילת שנת הלימודים. לגננות לא יהיה פנאי להתעסק בחצי גמילה של ילדה קטנה. חכי קצת וכשתחליטי על גמילה תעשי את זה באופן מסודר. את יכולה לגמול את בתך בחודש נובמבר, אז תחל חופשת חנוכה והילדה תהיה בבית כמעט שבוע. אם תחכי עד אז, הילדה קצת תגדל ותבין יותר. אם עדיין יהיו לה בעיות, לדעתי הגננות יהיו כבר במקום אחר ויהיה להן יותר פנאי לעזור לתהליך. בשלב הזה של שנת הלימודים כבר אין ילדים שבוכים וצורחים והגננות פנויות יותר להתעסק עם גמילה של ילדה אחת, אם יש צורך".
"בפעם הבאה שבתך מאבדת שליטה ונכנסת ללחץ, אני ממליצה שתיקחי אותה אלייך, תחבקי אותה ותאמרי לה: 'את נורא מאוכזבת, אני מרגישה ורואה את זה. אני מצטערת מתוקה, דברים כאלה קורים בחיים'. תנסי להביע את הרגש שלה במילים, אם תעשי זאת את תיתני לגיטימציה למה שהיא מרגישה. זה יעזור לה להירגע, יחד עם החיבוק והמגע שלך. בגיל 9.5 בתך כבר מקבעת את סגנון האישיות שלה ולכן אני מאוד ממליצה שתפני לקבל הדרכת הורים כדי שתוכלי לעזור לה. איש מקצוע מנוסה יוכל להיכנס לעובי הקורה, להבין את הדברים יותר לעומק, לסייע למשפחה ולתת לכם כלים שיעזרו לכם להתמודד עם הילדה ולעזור לה".
התרעות פיקוד העורף