כשהייתי בן 14 לקחתי על עצמי המון אחריות, והיום כשאני בן 23 אני מאוד עייף. אני מרגיש שאין לי כוחות, כיוון שכבר בגיל צעיר קיבלתי החלטות של אדם בוגר. כיום יש הרבה דברים שקשורים לייעוד ולחיי הזוגיות שלי שאני רוצה וצריך לעשות, אבל אין לי כוח לפעול. כיצד אני יכול להתעלות מעל הדברים?

"פעמים רבות אנשים שמתחילים לעבוד בגיל מאוד צעיר מתנהגים כמו ילדים בגיל יותר מבוגר. כדי להתעלות ולפתור את הדברים, ראשית עליך להבין שבלי למלא חלקים שחסרים לך אתה אולי יכול להצליח מבחינה גשמית, להתקדם, אבל לא להתפתח.

אדם ששואף להתפתחות ומנסה להיות שלם עם עצמו חייב למלא את החלקים החסרים שבו ובין השאר להיות ילד. המילה 'ילד' היא מלשון 'ירא למידה', אדם שאינו רוצה ללמוד ולקחת אחריות על עצמו. ילד לא רוצה ללמוד, אז הוא לומד את הדברים המינימליים שהוא צריך. במקרה שלך, כרגע אתה צריך לקחת על עצמך אחריות שהיא לא כבדה, אולי לא תירשם ללימודים שהם ארוכי טווח, ואולי לא תיקח על עצמך הלוואות גדולות וקשרים עם התחייבויות ארוכות טווח.

תשים לב לדברים ותנסה למלא את מה שהיה חסר לך. אם בכל זאת מתעורר בך איזשהו רצון של אדם בוגר ואתה מפחד להתחייב, נסה לסנכרן את הרצונות האלה באופן שיתאימו למצבך הנוכחי. אם אתה רוצה זוגיות לדוגמה, בת הזוג שלך צריכה להיות קצת ילדותית כמוך, לא אחת שרוצה מחויבות אלא מישהי שרוצה ליהנות.

אל תבנה דברים בלי למלא חלקים, ואל תתחייב לקשר שהוא הפוך לגמרי ממי שאתה. אם תעשה זאת, אתה תרדוף אחרי הקשר ולא תצליח למלא את החלקים החסרים בך. חשוב להבין: אנשים שלא ממלאים את החלקים שלהם לעתים מנסים להתקדם בחיים, ואז, באמצע החיים, קורסים בגלל ייאוש ודכדוך".

אני אמא לשלושה ילדים, נשואה 35 שנה. אני מרגישה שאני עובדת קשה מאוד עבור כל דבר בחיים. אני לא מבינה למה אני צריכה להתיש את עצמי בכל סיטואציה, ואחרים מקבלים הכל בקלות. אומנם תמיד נכנסתי בקלות להריון, אבל הלידות של הילדים שלי היו קשות. כמו כן הפרנסה שלי היא בטוחה ומסודרת, אך חלק נכבד מהקושי שלי מתבטא גם בעבודה. למה תמיד קשה לי?

"לפני הכל חשוב שתביני שכל דבר הוא בעיני המתבונן. כל אדם תמיד רואה את הקושי שלו כקושי המשמעותי ביותר, אבל צריך להבין שבחיים הכל יחסי.

קחי למשל את עניין הילדים - יש המון נשים שרוצות ילדים ועושות מאמצים עילאיים כדי להיכנס להריון, להביא ילד מאם פונדקאית ממקומות רחוקים, לאמץ ילד או לקבל ילדי אומנה. להביא צאצאים לעולם הזה זה לא הקושי שלך. ציינת שיש לך בעיה גם מבחינת הפרנסה, ייתכן שזה נכון, אך קחי בחשבון שאת מצליחה להתפרנס, יש אנשים שעובדים וכלל לא מתפרנסים.

ברור לי שבעינייך ה'קושי' והמעמסה שיש עלייך הם הכי קשים, אך מאוד חשוב להבין את הדברים במדויק. אין ספק שיש לך קשיים בחיים, ויכול להיות שקשה לך להתמודד עם הדברים כי אין לך מיומנויות. כאמור, הכל יחסי, ובמקרה שלך זה גם נכון".

אני מרגישה שאני נמצאת במרתון של עבודה, ויש לי קושי בניהול הזמן. אני רגילה ללמוד ולעבוד ופחות להיות בחופשים. אני מאוד דומה בכך לאמי ולסבי, גם הם עבדו המון ושחקו את עצמם. מה עלי לעשות?

"ראשית, חשוב מאוד שתכירי את עצמך. לכל בן אדם יש השעון הביולוגי שלו, וזה אומר שלכל בן אדם יש התנהלות משלו שהוא צריך להכיר בה. פעמים רבות אנחנו רוצים לרכוש התנהלויות של אנשים אחרים, כי נראה לנו שאם נהיה כמותם אז יהיה לנו טוב יותר, אבל זה לא נכון, כי אותם אנשים שונים מאיתנו.

מאוד חשוב שכל אדם יתוודע לעצמו, ולכן לפני הכל עלייך לבדוק אם אורח החיים שכפית על עצמך (ולא בחרת) באמת מתאים לך. את אולי רגילה לאורח החיים הזה, אבל הוא לאו דווקא מי שאת. את רואה שאמך וסבך, הנגזרות שלך, פעלו לא נכון ושחקו את עצמם, ולכן את צריכה לשנות את ההתנהלות הזאת.

יש פה כמה דורות שעשו שכפול – סבך, אמך ואת, והגיע הזמן שתביני שאת צריכה לסדר את הרצף הדורי בנושא ולוותר על האינטנסיביות. את צריכה לצלם פילם חדש, ולהכיר ולשהות בחברת אנשים שפועלים ומתנהלים אחרת".

ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי

מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

סיר לחץ: מה לעשות כשמתרגלים לאורח חיים עמוס ודחוס?

כיצד אדם יכול להחזיר לעצמו את הכוחות לפעול, ואיך להתגבר על ההרגשה שכולם משיגים הכל בקלות ואצלך תמיד קשה?