אני בשנות ה-90 לחיי. אני סובלת מהתקפי גירודים בלילות, ובכל לילה מרגישה דקירה וגירוד. ההתקפים האלו נמשכים כשעתיים, וזה מאוד לא נוח. בעצתו של רופא המשפחה ניסיתי ליטול אלרג'יקס, טלפסט ואייריוס אבל שום תכשיר לא עזר לי. בהמשך, הציע הרופא שאטול כדור לוריבן, אבל סירבתי כי אני חוששת להתמכר לכדור. אני מיואשת מהמצב ומרגישה שרופאים מתייאשים מאנשים מעל גיל 80. מה עלי לעשות?

"אנשים מבוגרים נוטים לסבול מהתקפי גירוד. לעתים ההתקפים הללו עשויים להופיע בגלל לחץ נפשי ומתח, ולפעמים, במקרים אלה, חצי כדור של לוריבן או חצי כדור של ואבן יכולים לעזור ולמנוע את ההתקפים. לדעתי, גירוד שמטריד ונמשך למעלה משעה וחצי בכל יום משפיע על איכות החיים, ואם חצי כדור לוריבן יכול לפתור את הבעיה, אני ממליץ ליטול אותו. אין שום חשש שבגילך תתמכרי לכדורים אלו, ולדעתי כל זמן שיש פתרון ואפשר לשפר את איכות החיים ולא לסבול, זה עדיף.

ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו נעשים עקשנים יותר; יש הרבה אנשים שאפשר לעזור להם אבל הם לא רוצים ומתעקשים, ובכך הם גורמים לעצמם סבל. מעבר לכך אני רוצה להרגיע אותך, רופאים לא מתייאשים מאנשים מעל גיל 80, וגם בגילך רופא יקפיד על טיפול מסור ונכון. וללא כל קשר, כדאי לבדוק ולשלול מצבים אלרגיים הקשורים לסביבת השינה כמו רגישות לאבקת כביסה, שטיח או וילון עם קרדית האבק, קרמים ששמים לפני השינה וכדומה".

אני בן 51. לפני כחודשיים, בעת טיול בחו"ל, התחילו להתנפח לי הרגליים, והנפיחות לא אפשרה לי אפילו ללכת. חזרתי ארצה, ניגשתי למיון, וטופלתי באמצעות ארקוקסיה, אתופן ותרופות נוספות שהצליחו להוריד את הנפיחות, אבל לא פתרו את הבעיה. מאז אני מתעורר בלילות בגלל כאב חד ובלתי נסבל באזור כפות הידיים, המרפק והכתפיים, ולפעמים הוא מלווה גם בתחושה של חום ואודם. בדיקה של שקיעת הדם הראתה שיש שם דלקת חריפה ברמה של 88־89, ולעומת זאת יש איזשהו מדד שמצביע על כך שלא אמור להיות משהו סיסטמי. מה דעתך?

"להערכתי אתה סובל ממחלת פרקים. יש צורך לשלול שאינך סובל מפולימיאלגיה ראומטיקה, מחלה שמופיעה עם שקיעת דם מוחשת. את זה כדאי לשלול בראשונה, ואם זו המחלה להתחיל בטיפול בסטרואידים. דלקת הפוגעת במפרקים רבים נקראת בשם הכולל פוליארטרלגיה. ישנם סוגים שונים של מחלות פרקים, יש מחלות פרקים שהן מחלות ריאומטיות עם סרולוגיה חיובית ויש מחלות ריאומטיות עם סרולוגיה שלילית.

אתה בסך הכל איש צעיר, בגיל 51 לא הייתי מצפה למחלה של אוסטאוארטריטיס קשה, מה גם שאתה לא מתאר רק כאבים אלא כאבים שמלווים בנפיחויות. אם התופעה הזאת מלווה גם בתחושה של חום ואודם, ייתכן שמדובר במצב דלקתי. שקיעת דם של 88 היא שקיעת דם מוחשת, ולכן עליך לעבור בדיקות ראומטולוגיות סרולוגיות נוספות כמו ראומטואיד פקטור, סי ראקטיב פרוטאין, אנטי דנ"א ועוד. כמו כן אני מציע שתפנה לריאומטולוג, הוא יאתר את המחלה הבסיסית, ויציע לך טיפול מתאים".

אני בשנות ה־50 לחיי. עברתי לאחרונה בדיקת CT בחזה כי הייתה לי בעיה בריאותית. הבדיקה הראתה שהריאות שלי תקינות, אבל חשפה שיש לי בעיה בכבד. הרופאים אמרו לי שיש כלי דם מורחבים על הכבד ושהם רוצים לבדוק את זה במיפוי. עשיתי כבר שני מיפויים, והתוצאות לא הראו ממצא ספציפי. הרופא שלי אמר לי שאני סובלת מהמנגיומה. אני מודאגת ולחוצה מאוד כי אמי סבלה מסרטן השחלות. מה דעתך?

"בכבד יש לעתים פתולוגיה של כלי דם שלא מעידה על גידול ממאיר. המנגיומה היא פלונטר של כלי דם שמסובכים זה בזה. לא נדיר שתיווצר המנגיומה בכבד והתופעה הזאת לא מלווה בכאבים, בסך הכל צריך להיות במעקב אחרי התופעה. ניתן לקבוע טיפול או אי טיפול על פי גודלה של ההמנגיומה. במקרה של המנגיומה קטנה, אפשר להמשיך רק במעקב ולפעמים, במקרים נדירים, בהמנגיומות גדולות ניתן לנתח. אם מדובר בהמנגיומה שהיא ענקית, אפשר לחסום ולסתום אותה באמצעות צנתור או גם כאן להציע ניתוח (בדרך כלל לא רצים לנתח המנגיומות בכבד).

מומחה יוכל לקבוע את מצבך לפי תנאים כאלו ואחרים. בסך הכל התופעה היא לא קריטית והיא שכיחה. צריך וחשוב לעקוב אחרי ההמנגיומה אבל אין צורך להיכנס לחרדות מיותרות. במקרה שלך, לפי מה שאת מתארת, הממצאים לא נראים לי מדאיגים או דחופים. בכל מקרה, יכול מאוד להיות שצריך להשלים את הבדיקה עם CT או MRI. הוספת וסיפרת שאת מודאגת משום שאמך סבלה מסרטן השחלות; אל דאגה, הבעיה שממנה את סובלת לא קשורה לשחלות או לסרטן. בכל מקרה גשי למומחה כבד במחלקה גסטרואנטרולוגית לייעוץ ומעקב".

שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה

מתוך תוכניתו של פרופ' קרסו, כל יום שישי ב-13:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

עריכה: ליאת מלכא בלכטובסקי

כיצד לטפל בהתקפי גירודים בלילות? פרופ' רפי קרסו מייעץ

וגם - על מה מעיד כאב חד בכפות הידיים, המרפק והכתפיים, ומהי המנגיומה?