כשיעל הרמן־אורלב (41) הגיעה לפני שבעה חודשים לבית החולים שיבא בתל השומר כדי ללדת את תינוקה הרביעי, היא הייתה חרדה כאילו זאת לידתה הראשונה.
הפחד נבע מכך שלראשונה לא התאפשר לה ללדת בלידה טבעית, לאחר שמשרד הבריאות אסר לפני כשנה וחצי לגבות תשלום על השימוש בחדרי הלידה הטבעית. “מאחר שאני כבר מכירה את ההתנהלות של לידה טבעית, הרגשתי שאצליח לעשות את זה לבד”, היא מספרת. “התעכבתי כמה שיותר בבית עד שהבנתי שאני בלידה פעילה. אז הגעתי לבית החולים, ובמשך שעתיים שהיתי בחדר בדיקה כי חדרי הלידה היו תפוסים. למזלי, מיילדת שהכרתי מלידה קודמת הייתה במשמרת, אז היא הגיעה כל כמה דקות לבדוק מה איתי והזכירה לי את הנחיות הלידה הטבעית. רק בשלב מתקדם התפנה חדר, ואז כבר ליוותה אותי מיילדת ויכולתי להשלים את הלידה בלי עזרים”.
אלא שכעת ייתכן שמסתמן שינוי: בסוף השבוע הודיע בית החולים איכילוב כי ישוב להפעיל את מרכז הלידה הטבעית. זאת לאחר שחברת הכנסת מרב מיכאלי הצטרפה לקריאה והציפה שוב את הנושא. “מתברר שיש מי שמוודא לקיים גם היום את העונש התנ”כי ‘בעצב תלדי בנים’”, כתבה ח”כ מיכאלי בפוסט בעמוד הפייסבוק שלה. “בעצב, כי את לא יכולה לבחור איך תלדי. בעצב, כי מתעקשים לקחת לך את השליטה על הגוף שלך ועל הרצונות שלך”. מיכאלי אף
סיפרה כי כבר לפני שנה וחצי סיכמה עם מנכ”ל משרד הבריאות היוצא, פרופ’ רוני גמזו, והמנכ”ל הנוכחי של המוסד לביטוח לאומי, פרופ’ שלמה מור יוסף, שבבית חולים שבו מתקיימות יותר מ־5,000 לידות בשנה, יתאפשר ליולדת לבחור ללדת בחדר לידה טבעית ללא תשלום, אך הדבר בוטל כי לא נמצא לו תקציב. “פניתי למנכ”ל משרד הבריאות הנכנס בדרישה לבחון שוב את העניין”, כתבה מיכאלי. “לידות בישראל הן עסק. בתי החולים גוזרים עליהן קופון נאה מהמדינה. לא יכול להיות שבבתי החולים הציבוריים הגדולים לא תהיה לנשים אפשרות ללדת לפי בחירתן. זה הגוף שלנו וזאת הלידה שלנו. הגיע הזמן שיפסיקו לכפות עלינו ללדת כמו שנוח למערכת”.
הרמן־אורלב הובילה אז מאבק ברשתות החברתיות וגם בהפגנות בשטח בהשתתפות אלפי נשים נוספות, ואפילו הוגש בג”ץ בנושא, אבל בינתיים המהלכים לא נשאו פירות. “אני חושבת שצריך לאפשר את השירות הזה לכל יולדת בחינם, כמו שאישה יכולה לבחור ללדת בניתוח קיסרי בלי תשלום למרות שזה כרוך בהקצאת מרדים, תופר, חומרי הרדמה וצוות רפואי שלם. זאת לידה שהיא הרבה יותר יקרה למערכת, אז לא ברור לי למה האפשרות הזאת לא ניתנת. אבל עד שזה יקרה, צריך לפחות לאפשר למי שיכולה להרשות לעצמה לשלם לעשות את זה. הרבה נשים נשארו השנה ללא מענה לרצון שלהן. כעת השירות ניתן רק בבתי חולים פרטיים, וכך נשים מאזור המרכז נוסעות להדסה עין כרם בירושלים או לבית חולים לניאדו בנתניה, שם עדיין ניתן לקנות את השירות. זה אבסורד”.
בינתיים, בבתי חולים בודדים ברחבי הארץ נמצאו פתרונות ביניים. בבית החולים מאיר בכפר סבא, למשל, ממשיכים להשתמש בחדרי הלידה הטבעית, אך ללא ליווי מיילדת צמוד. “היינו מהראשונים שהקימו מרכז לידה טבעית בארץ, לפני כ־15 שנים”, מספרת ד”ר טל בירון־שנטל, ממלאת מקום מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים. “יש לנו שני חדרי לידה שמיועדים ללידה טבעית. הם גדולים, יש בהם מקום לתנועתיות של היולדת והם מאובזרים בג’קוזי, מוניטור אלחוטי שמאפשר לא להצטרך לשכב כל הזמן, כדור, מוט אבזור שעוזר להתמודד עם הכאבים ועוד, והמיילדות עברו הכשרה מיוחדת. אם שני החדרים תפוסים, אנחנו מאפשרים לעבור לידה טבעית גם בחדר אחר”.
לדבריה של בירון־שנטל, בית החולים החליט לא להפסיק את השימוש בחדרי הלידה הטבעית, אך למרות הניסיונות למנוע זאת, המחסור התקציבי מורגש במהלך הלידות. “זה לא סוד שהמצב הכלכלי של בתי החולים גם ככה קשה. אנחנו כל הזמן בעומס כי בניית המחלקות מפגרת אחרי הגידול בלידות ובמחסור בתקנים של מיילדות ורופאים. החלטנו לא לוותר על השירות החשוב הזה משיקולים מסחריים, אבל לפעמים אנחנו לא מצליחים לבצע אותו כפי שהיינו רוצים. השאיפה היא שלכל יולדת תהיה מיילדת צמודה, אבל כיום כל מיילדת צריכה לחלק את זמנה בין שתיים לשלוש יולדות, וכך חלק מהן לא מקבלות טיפול אופטימלי”.
“הכוונה טובה, אבל אם אין מישהו שמלווה את היולדת כל הזמן ותומך בה, לרוב זה לא מצליח”, אומרת מנגד הרמן־אורלב. “הייתה לי חברה שילדה במקביל אלי באחת הלידות הקודמות שלי. היא החליטה ללכת לבית חולים שבו השירות ניתן בחינם, אבל בלי ליווי אישי. הייתה שם כל התפאורה של חדר הלידה הטבעית, אבל על כל שלוש לידות הייתה מיילדת אחת, וכל פעם שהיא הייתה צריכה את המיילדת שלה - היא לא הייתה שם. כשהתלוננה שכואב לה, שידלו אותה לקחת אפידורל כדי שלא תסבול סתם. בסוף היא נכנעה. תפאורה זה נחמד, אבל לא העיקר”.
גם ד”ר בירון־שנטל מודה שלא כל הלידות שמתחילות בצורה טבעית מסתיימות כך. “הביקושים התיאורטיים מאוד גדולים”, היא מספרת. “כל מי שבאה לסיור אצלנו - הרעיון מאוד קוסם לה. אבל בפועל יש פחות לידות שמסתיימות בלידה טבעית כי כשמתחילים הצירים הכואבים באמת בלידה ראשונה, רוב הנשים מעוניינות באפידורל, ואז אנחנו כמובן מאפשרים זאת”.
המיילדת האישית, ביקרתי את זה שהשירות בתשלום ולא את הלידה עצמה. כבר אז קראתי לבתי החולים שמאמינים בדרך הלידה הזאת להרים את הכפפה ולתת את השירותים האלה על חשבונם. הרי כולם אומרים שלידות הן דבר כלכלי לבית החולים. כשהגעתי לאיכילוב, שמעתי גם מהמיילדות עצמן שהן הרגישו לא בנוח שהתהליך הופסק ושהבחירה לא ניתנת עוד, אז החלטתי לבצע את מה שהצעתי אז ולפתוח את המרכז בחינם”.
ההודעה של בית החולים הביאה להתעוררות גם בגזרת המאבק של הרמן־אורלב ושותפותיה. “אחרי שנפגשנו עם שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן ופנינו לבג”ץ נגד סגירת השירות, הרגענו את המאבק וחיכינו לראות אם יהיה שינוי”, מספרת הרמן־אורלב. “אבל השרה, שדווקא הרגשנו שהשתכנעה מדברינו, התחלפה, והתהליך בבית המשפט נסחב. לכן החלטתי לנצל את המומנטום שנוצר בעקבות ההכרזות של ח”כ מיכאלי ופרופ’ גמזו ולהניע שוב לפעולה. ביקשתי מחברי הקבוצה בפייסבוק להציף את הקודקודים שאחראים על פתיחת מרכזי הלידה בהודעות דואר אלקטרוני שיתמכו במהלך ויסבירו את חשיבותו עבורם, ולא נהסס להחזיר את המאבק גם לשטח”.
ח”כ מיכאלי והיולדות בירכו כמובן על הצעד, אבל בבתי חולים אחרים הוא כבר סופג ביקורת. “זה מהלך פופוליסטי שייצור גירעון שיפגע לבסוף בכל בתי החולים”, אומר פרופ’ זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים שיבא. “אפשר לעשות דבר כזה ללא תוספת תקציב בשתי דרכים – או להקצות מיילדות ללידה הטבעית במקום ללידות רגילות, וככה היולדות האחרות ייפגעו, או לחרוג מהמסגרת התקציבית, ולבסוף בתי חולים אחרים כמונו יצטרכו לכסות את זה. אנחנו מאמינים שחשוב לאפשר לנשים ההרות ללדת בצורה טבעית. מאז שהשירות בוטל התרבו במקומו לידות הבית, שמסכנות את היולדות ואת הצאצאים. בלידה טבעית בבית חולים, ברגע שמשהו מסתבך פותחים שתי דלתות, ומיד כל העזרים הרפואיים המודרניים מוכנים כדי לפתור את מה שקרה. כך לא נשקפת כל סכנה למעורבים. אם המדינה תתקצב לידות טבעיות, נהיה הראשונים לפתוח שוב את חדרי הלידה, ועם זאת, יש שירותים יותר דחופים ומצילי חיים שהיינו רוצים לתת לחולים שלנו ואנחנו לא יכולים. ברור שהייתי רוצה לנהל מערכת שתיתן הכל, אבל זה לא באמת ישים. לכן הפתרון היה לאפשר לרכוש את השירותים האלו, וברגע שמי שיכלה להרשות לעצמה שילמה - יכולנו גם להכניס לתוכנית מקרים של יולדות שמאוד רצו ללדת בצורה טבעית ולא היה להן את המשאבים לכך. אך אין לנו דרך לממן את זה עבור כולן”.
ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.