סוכות הוא בהחלט חג ייחודי. יש לא מעט חגים המוציאים אותנו מהבית, אבל אין חגים שבהם אנחנו בונים לנו בית שני לצד בית הקבע שלנו. יש הבונים סוכה ומקפידים לאכול בה (ואף ללון), יש המסתפקים בביקורים בסוכות של מכרים. כך או כך, רובנו אוכלים בהזדמנות זו או אחרת בסוכה. זוהי חגיגה וחוויה שונה. להצטופף, לאכול גם בתנאים של חום, לשנות את סביבת האוכל הנהוגה בבית.
ירקות ופירות - בחלקות קרקע קטנות, שבהן נאגרו מי גשמים, בדואים רבים שתלו וזרעו ירקות ופירות כמו עגבניות, בצלים, מלפפונים, דלעת, במיה, מלונים, קישואים, ענבים, שקדים, תאנים ואבטיחים. אלה נאכלו טריים, פרט לעגבניות ולבמיה שהיו מייבשים ומאחסנים לצריכה במהלך כל השנה.
המעבר לעיר גדע את העיסוק בייצור מזון, כיוון שהגידול היה מוגבל בשטח, וכך נוספו עלויות רכישת מזון במהלך השנה כולה. לתפריט התווספו מבחר מוצרים מסוגים מגוונים: שימורים כמו רסק עגבניות וטונה, מוצרי דגנים יבשים מעובדים כמו אורז ופסטה, כמו גם ממתקים, חטיפים ומשקאות ממותקים.
תהליך העיור הביא לירידה משמעותית בפעילות הפיזית של הבדואי. דרישות העבודה שהיו קשורות לרעיית העדרים, לייצור החקלאי ולעיבוד המזון הצטמצמו מאוד. הקרבה לשכנים, לחנויות, לבתי ספר, למרפאות, והגידול בשימוש בכלי רכב, הפחיתו באופן משמעותי את ההליכה ברגל.
התרעות פיקוד העורף