חודש ספטמבר השנה היה מרובה חגים, אבל הוא כבר מאחורינו, אוטוטו חוזרים לשגרה. הילדים מסתגלים למסגרות החינוכיות ומכירים את החברים החדשים, את המורים ואת מערכת השעות. בתום תקופת החגים מתחילים את תקופת החוגים, אלה של אחר הצהריים. אם עד עכשיו חלק מהילדים נחשפו לחוגים חדשים, במפגש ראשון ולפעמים גם שני ללא עלות, למטרת התנסות בלבד, כעת הגיע הזמן להחליט.
נשמע כי זה החלק הקל של תחילת השנה, אבל זה לא ממש כך. מגוון חוגים עצום עומד בפנינו ובתחומים רבים: תגבור מקצועות הלימוד, בעיקר אנגלית ומתמטיקה, הקניית כלים ללמידה והעשרה (לתלמידים המתקשים, כמו גם למצטיינים), חוגים ל"פיתוח חשיבה" עם או בלי מרכאות, כמו שחמט, מפגשים המסייעים במיומנויות חברתיות, חוגי אמנות ויצירה: נגינה, ציור, פיסול, משחק (דרמה), בישול, וגם תחביבים מיוחדים: רובוטיקה, סיירות, אסטרונומיה.
הבחירה שלנו, ההורים, בבואנו לרשום את הילדים לחוג זה או אחר, נובעת מהרצון לחזק תכונה חלשה של הילד או לחלופין להעצים חוזקה וכישרון קיים. אנו מושפעים משיקולים כלכליים כמו עלות החוג ומספר חוגים לכל ילד, שיקולים טכניים כמו מיקום החוג, ימים ושעות בשבוע, ואופן ההגעה לחוג: הגעה עצמאית של הילד או חובת הסעה. אם יש חובת הסעה, האם נמצא הורים נוספים היכולים לחלוק איתנו את התענוג?
בעבר הלא־רחוק, חלק בלתי נפרד מחוויות הילדות היו משחקים מחוץ לבית (תופסת, מחבואים, מחניים), טיפוס על עצים, הליכה לבית הספר וחזרה הביתה. היום, בעידן המסכים, אחד הגורמים המשפיעים על ההשמנה הוא מיעוט בפעילות פיזית, נוסף לצריכה קלורית גדולה יותר בתפריט.
בטווח הקצר, מלבד הסיוע הפיזי בקידום הבריאות, כמו חיזוק השרירים והעצמות, הפחתה של רקמת שומן, שיפור סיבולת לב־ריאה, גמישות וכוח, יש השפעה מיטיבה על מדדים נוספים כמו סוכר ושומנים בדם, לחץ דם, שמירה על משקל תקין, חיזוק מערכת החיסון, תרומה לאיכות השינה ולמצב רוח טוב.
איך מעודדים את הילד להשתתף בחוגי הספורט? יש להבין שהבחירה יכולה להיות קצרה מאוד וברורה עבור חלק מהילדים, ואצל אחרים מורכבת ודורשת סבלנות. כדאי להקדיש זמן ומחשבה באיתור החוג כדי שיתאים לגילו ולאופיו של הילד. לעתים עלינו להצטרף לילדים, במיוחד הצעירים, למפגשים הראשונים, לעודד מהיציע ולחפש חברים שיעזרו בהתאקלמות, כתומכים או כנתמכים. התוצאה יכולה להיות דומה - רצון להגיע למפגש הבא. ההתמדה בהגעה לחוג זה או אחר תלויה בהנאה של הילד מהפעילות. בסופו של דבר, זהו השיקול המכריע.