אני בן 23, חייל משוחרר ובעל עסק מצליח בצפון הארץ. מגיל 16 הייתי בזוגיות עם אותה בחורה. לפני שלושה חודשים החלטתי להיפרד ממנה כי הרגשתי שאני לא מאושר, אך היום אני חי בהרגשה שעשיתי את טעות חיי. כעת הלב שלי שבור ואני חסר אונים. ניסיתי לחזור אליה, אבל היא כבר במקום אחר ולא רוצה לחזור. אני מרגיש שאני מאבד את עצמי ולא מצליח להמשיך הלאה. חשבתי לסגור את העסק ולטוס לחו"ל ולהירגע. האם אני צריך להמשיך הלאה או להיאבק על חברתי לשעבר?
"יש רגעים בחיים שבהם עלינו למצוא את האומץ ואת הכוחות שלנו. לדעתי לא נפרדת מבת זוגך ללא סיבה, הרגשת שיש דבר מסוים במערכת היחסים הזאת שמציק לך. בכל מקרה, עברו רק שלושה חודשים מאז הפרידה, ואתה נמצא כרגע בדיוק בשלב שמתאים לחוויה שעברת. אני לא ממעיט בכאב שלך, זה קושי עצום וכולנו עברנו את זה בחיים. המשפט הבא הוא אולי קלישאה אבל אין נכון ממנו – רק הזמן מרפא את הפצעים. השלבים שעוברים אחרי פרידה בדרך כלל זהים: בהתחלה נפרדים ומרגישים בלבול, אחר כך עושים ניסיון לריבאונד, אבל הוא לא דומה ליחסים שהיו בעבר, ואז מתחילים להשוות. עכשיו מתחילה הגמילה. לדעתי זהו הזמן הנכון עבורך לטוס, אתה בן 23 ומגיל 16 היית מחויב למערכת יחסים אחת. לך תתנקה ותתבגר, תבכה, תצחק ותטייל, תנוח ותקבל פרספקטיבה, זה הגיל וזה לא יחזור. אתה נמצא במקום הנכון. עוד יכאב לך, אבל רק התחלת את התהליך אז לך קדימה. המשבר הזה הוא חוויה שתעצב את החיים שלך".
בתי ונכדי גרו בביתי במשך חמש שנים ולמעשה אני גידלתי את הילד ומימנתי את בתי. לאחרונה בתי הכירה בן זוג חדש, נכנסה ממנו להריון ועברה
להתגורר איתו יחד עם נכדי. מאז לצערי היא החליטה שהיא לא רוצה שום קשר איתי והתנתקה ממני לחלוטין. היא נקלעה לחובות ועיקלו לה את הרכב, ועכשיו היא אומרת שאם אני רוצה לראות את נכדי אני צריכה לשלם את החובות שלה. אני יודעת שנכדי במצוקה, האם אני יכולה לתבוע ולקבל הסדרי ראייה?
"את בהחלט יכולה לתבוע הסדרי ראייה ויש תקדימים לכך. אם מדובר בטובת הקטין, בית המשפט מכיר בזכותם של הסבים לתבוע הסדרי ראייה עם הנכדים. אני מציע לך לפנות לעורך דין ולקחת ייעוץ בעניין הזה. חשוב שתתעקשי ליצור הסדרי ראייה עם נכדך, במיוחד בשל העובדה שהיית מעורבת כל כך בגידולו וכיוון שאין בתמונה אבא מעורב. דרך נוספת לנסות ולפתור את המצב היא לערב בסיפור חברה טובה של בתך או קרוב משפחה, אולי אחד מהם יוכל לדבר ללבה של בתך ולהשפיע. עוד אפשרות היא להעביר לבתך מכתב ובו תכתבי מה את מרגישה. את יכולה לדוגמה לכתוב לה: 'אני לא מבינה מה קרה בינינו והייתי רוצה שזה יהיה אחרת. אני רוצה מאוד שהמצב יסתדר, אבל אם זה לא יקרה, אז מתוך האהבה שלי לילד ואלייך, והמחשבה שלי והאמונה שלי שאם אני לא מעורבת אני עושה לכם נזק, אני אשיג את זה דרך בית משפט גם אם את נורא תכעסי עלי'. אין לך ברירה ואת חייבת לפעול. לפעמים כדי לגרום לשינוי צריך לעשות דברים לא פשוטים".
הכרתי גבר שצעיר ממני ב־15 שנים וניצתה בינינו אהבה גדולה. אני לא בטוחה אם כדאי לי להיכנס לקשר מחייב עמו כי אני חוששת שאני גוזלת ממנו את הזכות להיות אבא. דיברתי איתו על העניין, והוא אמר שהוא לא מוכן לוותר עלי ושהוא לא מעוניין בילדים. זה מפריע לי מאוד כי אני חוששת שבשלב מסוים הוא יתחרט. הסביבה שלי מרימה גבה נוכח היחסים שלנו, ואפילו בתי ביקרה אותי ואמרה שהוא צעיר מדי ויכול להיות הבן שלי. מה דעתך?
"הדילמה במקרה הזה היא ברורה כי את מרגישה שאת לא מסוגלת להרשות לעצמך לגזול מבן זוגך את האפשרות להוליד צאצאים. למרות כל זאת, אני משוכנע מעל לכל ספק שככל שאנחנו מנסים לנהל, להציל או לדאוג לאחר על חשבונו, אנחנו עושים יותר טעויות בחיים שלנו. יכול להיות שכרגע, באמצעות מערכת היחסים הזאת, את מעניקה לבן זוגך את המתנה הגדולה ביותר ביקום. אל תחיי את החיים שלו בשבילו. תדעי שאת אוהבת אותו ונמצאת שם לצדו, את לא מנהלת אותו, והוא יחליט בעצמו באלו מסלולים עליו לצעוד. בנוגע לבתך, נצלי את המצב כדי ללמד אותה שיעור בחיים, ותסבירי לה שהכל יחסי ומה שקובע זה הרגע והאדם שקשור לרגע הזה, לא דעות או ערכים של אנשים אחרים".
ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי