“אני מאמין בכל לבי שאדם צריך להיות נאמן לעצמו ולאפשרויות שלו, כי בסופו של דבר אף אחד לא מממן את החיים שלך ואת האוכל לילדייך. בסופו של דבר את אחראית על עצמך ועל האמת שלך, ורק את יודעת מה טוב לך. כל היתר לא רלוונטי. אנשים רבים פונים אלי בנושא הזה, טוענים שבעונת החתונות הם מוזמנים להמון אירועים ותוהים מה עליהם לעשות. אני עונה להם בצורה חד־משמעית שאם אדם לא יכול להרשות לעצמו להשתתף בכל האירועים, שיעשה עם עצמו חישוב. כל אחד צריך לשבת ולכתוב לאילו אירועים הוא חייב ללכת מתוך נאמנות לעצמו, ולהחליט שליתר האירועים הוא ישלח ברכה ויתנצל על כך שלא יוכל להגיע. לא יקרה כלום. אם את חשה חוסר נוחות, עדיף שתישארי בבית. אני יודע שאנשים מעדיפים צ’קים על פני מתנות, אבל אם התקציב שלך מוגבל מפאת אירועים רבים, בררי את מידות הבגדים של הילדים שחוגגים את האירוע, גשי לחנות בגדים, ושכולם יקפצו לך! לתת מעבר ליכולות שלך זה לא פתרון, ואת לא צריכה לעשות דברים בכוח אם את לא מאמינה בהם. הרבה פעמים המוסכמות החברתיות באות על חשבוננו, אבל זה לא יכול להימשך ככה. המוסכמות הן לא רלוונטיות וצריך להיזהר. אל תוותרו על עצמכם”.
“הסיפור שלך הוא לא פשוט, ונראה כאילו הוא ממלא אותך באנרגיה. הכאב המשפחתי העמוק והעובדה שאשתך ז”ל וילדיך האשימו אותך בכך שהעסק קרס גרמו לאדם בגילך להסתכל על חייו ולתהות כיצד הכל התפקשש. זה קשה, אבל אתה חייב לקחת אוויר. הבעיה הכי חמורה שלך היא שאתה שקוע בכאב, בהאשמה העצמית ובחושך עד מעל הראש. אתה חייב לעצור ולנסות להגיע למקומות פשוטים יותר. תציע לילדים לבוא לשתות איתך בירה פעם או פעמיים עד שיסכימו. נסה להסתכל על האור החיובי, הבאת ילדים לעולם וגידלת אותם יפה, אז תהיה בטוח ושלם עם עצמך שעשית כל מה שיכולת לעשות. לדעתי אתה חייב לקבל ייעוץ מסודר ואיכותי. אני מציע לך להיות ממוקד ולא להתנות שום דבר לילדיך. תסביר להם שאתה פה בשבילם ושאתה נותן כל מה שאתה יכול. אם הם יקבלו את ההצעות שלך – מה טוב, אבל אם לא – זאת כבר הבעיה שלהם”.