אני בת 26, עובדת כאשת מכירות בחברה גדולה, והעבודה שלי מאוד אינטנסיבית. בכל ערב כשאני חוזרת הביתה אני נוהגת לשתות כוס יין אחת כי זה עושה לי הרגשה מאוד נעימה ומרגיע אותי מכל המתח של היום. האם יש בזה בעיה? חשוב לי לציין שאני ממש מחכה בקוצר רוח לכוס היין הזאת ולתחושה שהיא מעניקה לי.

"מה שאת מתארת פה הוא למעשה מצב התחלתי של התמכרות, שבו מדובר על איזשהו פרס שהמוח שלנו מצפה לקבל לאחר היום הקשה והארוך, ולכן יש תחושה שמגיע לי, כי היה לי קשה ועכשיו מגיע לי פרס – לשתות את כוס היין הזאת בסוף היום. הבעיה נובעת מהציפייה ומההמתנה שלך לסוף היום, שעלולה להוביל לכך שביום אחד פתאום תתחילי קצת יותר מוקדם לשתות את הכוס הזאת, ואחר כך זאת כבר תהיה הכוס הראשונה מתוך שתיים או שלוש כוסות. אני יודע שאנשים לא מבינים על מה אני מקשקש, כי הרי מדובר בסך הכל בכוס אחת.

אבל החומר הזה מתפרק בתוך המוח ומתחיל לעשות לנו שמות מבפנים, ועם הזמן גם מתחיל להנדס אותנו בצורה שונה, ואחרי כוס אחת אנחנו מקבלים את התחושה שהרבה יותר קל לקחת עוד כוס. ברמן אחד אמר לי פעם שלמכור את הבירה הראשונה הרבה יותר קשה מלמכור את הבירה השנייה, כי בשנייה כבר קל יותר לשכנע את מי ששותה. גם פה אנחנו משתכנעים יותר בקלות לאחר שהאלכוהול מתפרק בגוף. לכן ההמלצה שלי היא למצוא משהו אחר בערב שיכול להוות תחלופה נחמדה. כי העניין הזה של לחכות בקוצר רוח לכוס היין הזאת מטריד, ואני ממליץ לך לחשוב על זה פעמיים. הניסיון שלי לאורך כל השנים מראה שלא כדאי להתחיל עם משהו כשאתה לא יודע איפה זה נגמר. כפי שאמר לי פעם בחור בדואי: 'אתה יודע מתי אתה נכנס למקלחת, אבל אתה לא יודע מתי אתה תצא'. כל משפטי הרחוב האלה כל כך נכונים, אז קחי בחשבון שעדיף לא להתחיל בכלל".

אני סבתא לנכדה בת 6.5, ויש איתה בעיה, כי היא שמנה ושוקלת 37 קילו שזה המון לגילה. אני לא יודעת מה אפשר לעשות איתה, כי היא אוהבת לאכול הרבה. בבית נותנים לה לאכול כאוות נפשה, אבל עכשיו אמא שלה התחילה לדאוג, ואנחנו מנסים להחזיק אותה קצר.

"הבעיה לא טמונה בילדה. כי אם מה שהיא פוגשת בבית זו תזונה טובה, בריאה ומאוזנת בכמויות הגיוניות, היא לא תפתח תסמינים של התמכרות לאוכל בגיל כה צעיר. הרגלים באים מהבית, לכן מדובר כנראה בהרגלים לא טובים בתחום התזונה שעברו מבית לבית, מדור לדור. לפי מה שאת מספרת, יש פה מעין עליהום על הילדה, אבל היא לא אשמה. ונשאלת השאלה איך אפשר לעשות את השינוי בתזונה בלי שהילדה תבכה ובלי שהיא תהיה רעבה, והכי חשוב – בלי שהילדה תפתח אחר כך בעיות הקשורות לאוכל ולרגשות.

"כי אם האוכל מתחיל להתחבר לכך ש'אמא לא אוהבת אותי וסבתא לא נותנת לי עוגה', אז עלול להתפתח אצלה סימפטום של אכילה רגשית שילווה אותה כל החיים. לא תמיד יודעים בבית מה באמת בריא ומה באמת טוב לילדים, כי יש הרבה אוכל בבית שהוא טעים ובריא כביכול, אבל הקוסקוס למשל עשוי מחיטה, וכך גם הפסטה וכל הבצקים. יכול להיות שהילדה רגישה לגלוטן ואתם בכלל לא יודעים את זה. הילדה לא צריכה להיות רעבה. הילדה צריכה לאכול לשובע דברים שהם בריאים בשבילה.

"אין בעיה להשיג מוצרים ללא גלוטן. למשל, קוסקוס או פסטה ניתן להכין כיום ממוצר שנקרא 'סקיני פסטה'. מדובר במוצר מדהים שאין בו גלוטן, והוא מיוצר משורש הצמח קונג'אק. הילדה אפילו לא תבחין שהיא אוכלת משהו אחר. הסקיני פסטה מגיעה בשקית, רק צריך לשטוף ולחמם. ניתן להשיג סקיני פסטה בצורה של אורז, קוסקוס או פסטה. פשוט מניחים אותו בצלחת ומעליו מוסיפים את כל הירקות והרוטב ואת כל שאר הבישולים הטובים. כך, במקום כל המוצרים העתירים בגלוטן, היא אוכלת אוכל מזין ובריא. לכן, מה שאתם צריכים לעשות, הוא לא להסתכל על הנכדה בתור הבעיה, אלא לשאול מהו הפתרון ולגבש תזונה נכונה עבורה. אם הילדה תתחיל לקשר את המצב הזה שבו מרעיבים אותה ולא נותנים לה הרגשה שאוהבים אותה, זה יפתח אצלה בעיות חמורות בהמשך. כי למעשה הילדה לא עשתה שום דבר רע, חוץ מלגדול בבית עם הרגלי תזונה לא נכונים".

שוקלים להגביל: איך להתמודד עם ילדה שסובלת מהשמנה?

מה הדרך הטובה ביותר לעזור לבת שאוהבת לאכול וסובלת מדימוי גוף נומך והאם זה נורמלי לשתות כוס אחת של יין בסוף כל יום?