אני עובד כשכיר במפעל כלשהו, ורוצה בנוסף לפתוח עסק עצמאי בתחום הדפוס. כדי להניע את העסק, קניתי מכונות דפוס בשווי של כ־140 אלף שקל, שכרגע מאוחסנות במחסן, ותוך כדי פעלתי ליצירת קשרים עסקיים. אנשים כבר מחכים שאני רק אפתח את העסק שלי, אבל קיבלתי רגליים קרות והקפאתי כל פעילות שקשורה בעסק החדש. מה דעתך?
"אני חושב שבמצב שבו אתה נמצא יש לך אפשרות להציע את המכונות לבעל בית דפוס אחר שזקוק להן ולקבל אחוזים בתמורה על ההשקעה בעסק שלו וליהנות מכל העולמות. יש הרבה בתי עסק לדפוס שיכולים להתעניין בזה. אם אתה פוסל את האפשרות כי אתה בכל זאת רוצה להיות עצמאי ולהקים עסק משלך, אז יש בעיה. אתה רוצה לעשות תנועה בחיים שלך אבל לא עושה תנועה החוצה. נראה כי מצד אחד אתה מאמין בעצמך וביכולת שלך, אך מצד שני עולה התחושה שאתה לא מבין בעסקים ושיש לך חוסר ביטחון. מסיבה זו יכול להיות שהפתרון שלך הוא להביא איש מקצוע שמבין בתחום הדפוס. כך תוכל ליצור מצב שבו אתה לא עוזב את העבודה שלך בשלב הראשון ולא מהמר על עתיד משפחתך, ויש מישהו אחר שמפעיל את העסק שלך. כאמור, אני לא משוכנע שאתה צריך לעשות את זה לבד, בעיקר כי אתה לא מגיע מהתחום עצמו. בינתיים אני מציע שתפרסם בקרב קהל היעד בתחום הדפוס שאתה מחפש בעל מקצוע כשותף. בנוסף, ייתכן שיש בתי דפוס קיימים שצריכים מכונות כמו שרכשת, אבל אין להם כסף להשקיע, ותוכל להשתלב עם אחד מהם בעסק הקיים שלו. יש לך שתי האופציות האלה על השולחן, ואני ממליץ לך לחשוב על שיתוף פעולה שכזה. לגבי התפטרות מהעבודה הקיימת שלך ופתיחת עסק עצמאי, יש פה סיכון גדול. זה לא כזה פשוט. כמעט לכל אדם שפותח עסק עצמאי לוקח זמן להצליח כי לעסק חדש לוקח לפחות כשנתיים עד שהוא מתבסס. לכן, לקחת את פיצויי הפיטורין מהעבודה הקיימת שלך ולהמר על הכל, אני לא בטוח שזו החלטה נכונה בשבילך. אל תפעל בחופזה, אם אתה לא בטוח בעצמך ויש לך חרדות בדרך של שיתוף פעולה, תוכל לנצל ולמצות את האפשרויות ואת היכולות שלך בצורה המיטבית".
אני אב לחמישה ילדים בוגרים ונשואים, ואני עצמי מסודר ועדיין עובד. לאחרונה נפלה לידי ירושה גדולה. אני רוצה לעזור לילדים שלי (בעיקר לשני הבנים שעדיין משלמים על המשכנתאות שלהם), אבל אני צריך גם לדאוג לעצמי. מה דעתך?
"ברגע שאתה הולך וסוגר לילד שלך משכנתה, לא תרמת כלום לאף אחד. לעצמך לא תרמת, כי לקחת כסף שיכול היה לעזור לך בהמשך החיים ולשמש אותך כחבילת ביטחון, ולילדיך לא עזרת, כי כאשר הם יקבלו ממך כספים הם יישארו עם סכום כסף פנוי בכל חודש (דמי המשכנתה), יתנהלו איתו בצורה שגויה, ורק יגדילו את החובות שלהם. לכן זה רעיון רע מאוד. אתה לא יכול לדעת מה ילד יום, לכן עליך לשמור על הכסף. אני מציע שתשקיע אותו בצורה נכונה, וכך תקבל תשואה חודשית או שנתית. בתשואה הזאת תוכל להחליט איך לעזור לכל ילד בכל חודש, בהתאם למה שהוא צריך. כך הכסף יישאר אצלך בעודך בחייך, ואתה תנהל מעין קרן שתנהל את התשואות ותעזור לכל משפחות ילדיך לשגשג ולצמוח".
ביני לבין בעלי קיימים פערים רבים מבחינת התפיסה הכלכלית: הוא חי בצורה פזרנית, ואני מקפידה לחסוך שקל לשקל ולחיות בצורה שקולה. בגלל תפיסות החיים השונות שלנו, כשנישאנו החלטנו שלא נאחד חשבונות. לאחרונה בעלי התחיל להיות מודע לכך שהאופן שבו הוא מתנהל מזיק להתנהלות השוטפת של הבית. הצעתי שיסגור את החשבון הפרטי שלו ויעביר את המשכורת שלו אלי. האם נכון לפעול בצורה כזו?
"הפתרון שבחרתם כדי להתמודד עם השונות שלכם ועם חוסר הסדר של בעלך הוא הפתרון הנורא ביותר ששמעתי מימי. אין דבר גרוע יותר מכך שתנהלי אותו ותעקבי אחריו; הדבר עלול לפגוע בזוגיות שלכם. בעלך מבין את המצב בצורה בסיסית ושטוחה, וצריך להחליט מה הוא רוצה – לשרוד כלכלית או להיות עצמאי כלכלית. כדי לפתור את הבעיה, אני מציע שבשלב הראשון תמצאו פתרון לוגיסטי, פתחו חשבון משותף לניהול הוצאות הבית בלי לבטל את החשבונות הנפרדים וקבעו מראש סכום כסף מסוים שאותו תפרישו לחשבון המשותף דרך הוראת קבע. בכסף שנותר לו, בעלך יוכל לעשות כרצונו".
ערכה: הדס בארי