בעלי הוא טרוריסט אמיתי. אנחנו בזוגיות כבר 20 שנה, ומאז ומתמיד אני סופגת ממנו אלימות. לפעמים הוא מאבד שליטה ומגיע למצבים שהוא אפילו שובר כיסאות. כשאנחנו יחד אני מרגישה שאני חיה תחת טרור מתמשך, אבל כאשר בעלי נמצא בעבודה ובסביבה של חברים ומכרים, הוא מתנהג לגמרי אחרת. מה הסיבה לכך?

“יש אנשים שנמצאים במערכת יחסים אינטימית וארוכה, שבה יוצא מבן או מבת הזוג הרע שבהם. יש אנשים שסוחבים איתם כעסים מדורי דורות, וזה לא תמיד קשור אלינו, ומכיוון שאת חיה איתו באינטימיות ואת קשובה לנושא, הוא מרשה לעצמו להוציא את הכעס עלייך ולהשליט טרור.

את טוענת שכאשר בעלך נמצא בקרבת חברים, הוא מתנהג בצורה רגועה ונעימה. יכול להיות שהוא נמצא בתוך מסגרות קשוחות בעלות גבולות קשים, וכתוצאה מכך הוא מסוגל להתפרק רק כשאת לצדו. כדאי לבדוק את זה. שבירת כיסאות היא התנהגות אלימה שדורשת טיפול.

את שואלת למה הוא אלים רק כלפייך, אבל אני שואלת למה את נותנת לו להתנהג בצורה כזו? ולמה את לא עוזבת אותו? האם ייתכן שבמשך 20 השנים שעברו התרגלת לחיות תחת טרור מתמשך? אתם לא מדברים באותה השפה, הוא זורק כיסאות, ואת מנסה להסביר לו שזה לא בסדר וחוזר חלילה”.

יש לי בעיות עם בני הגדול, וההתנהגות שלו כלפי גרמה לקרע בינינו. עם בני הקטן בן ה־25 התקשורת טובה יותר, ואני אמורה לנסוע עמו לחו”ל למספר ימים. חשוב לי לנסוע איתו כי אני מחכה להזדמנות שנוכל לדבר ולהיות יחד. יש לי חששות כי אני סובלת מבעיות בכפות הרגליים ומקרסוליים נפוחים. עשיתי מספר בדיקות, אבל לא יודעים ממה זה נובע, ואני תוהה האם הנסיעה הזאת תעבור בשלום?

“אני לא מגדת עתידות אלא עוסקת ביכולת לחשוב מה צריך להבין, כי הסוד הוא בהבנה. כולם יודעים שכפות רגליים מייצגות יציבות. שימי לב שהאיברים בגוף שלנו מאותתים פיזית לפני שהם מאותתים רגשית. יש לך שני בנים שאמורים להיות היציבות שלך בחייך העתידיים, עמוד התווך בעתיד, ואחד מילדייך למעשה יצר קרע בין כל בני המשפחה. הגוף שלך מאותת פיזית כי יש דברים שכל אחד ואחת מאיתנו לא מבינים. ככל שאדם מבין לעומק את הדברים, הוא יכול לפתור אותם, ובראייה האחרת הסוד הוא בהבנה, כי כאשר מבינים, דברים יכולים להגיע לפתרונם.

נסי להגיע לתובנה: בנך הצעיר טוב אלייך יחסית ומחובר בהתנהלותו גם לאחיו הגדול, גם אם נראה שלפעמים הם לא מסתדרים. באופן מסוים נוצר קונפליקט, ובתת־מודע נוצר אצלך פחד לנסוע עמו, כי כאשר את טסה עם מישהו, זה מצריך אינטימיות. אי אפשר לדעת אם הנסיעה תתנהל על מי מנוחות, וייתכן שבמהלך הנסיעה תוכלי לראות שיש בבנך הרבה דברים שבהם הוא דומה לאחיו הגדול. את צריכה ללמוד לא לשפוט את התנהגותו של בנך הבכור, משום שההתנהגות שלו היא תמצית נגזרת של התנהגות זכרית, ואם תנתחי אותה לעומק תוכלי לראות שהיא קשורה לאבא שלך.

אם לא הסתדרת עם אביך, אז היחסים שלך עם בנך הם למעשה גלגל שחוזר על עצמו. בראייה האחרת יש טכניקה שדרכה אפשר לפתור דברים על ידי האופן שבו אני רואה כמה דברים ומחשיכה אותם, וכמה דברים שאני יכולה ליצור דרכם את הפוקוס המתאים בחיים שלי. כולם נגזרות של התנהלות הנשמה של אבא שלך.

ומשום שלא פתרת דברים מולו, כל הנושא חוזר על עצמו. הנשמה של האדם היא נצחית, ולכן אפשר לשים לב באמת לדברים ולראות אותם. כפות הרגליים שלך כואבות, ורגל ימין כואבת יותר לצד הזכרי של השרשרת הדורית שלך ותמשיך לכאוב עד שתפתרי את הקונפליקט המצוי בשורשים שלך ותגיעי להבנה שהאשמה אינה בבנך הגדול, אלא בקונפליקט שיש לך מול אבא שלך”.

האם אוכל לגרום לאנשים לשנות את דעתם עלי? והאם הדעה המוצקה שלהם עלי עלולה ליצור בעיות?

“בני האדם עוטים על עצמם תחפושת שנקראת דעה מוצקה, וזו עלולה ליצור מחלות, רגישויות פיזיות שונות ואפילו יחסים קלוקלים. רוב האנשים נוטים לדבוק בדעותיהם, וכתוצאה מכך הם מאבדים את האנושיות ורואים את הדברים בצורה לא שוויונית.

התוצאה היא שבמקום ליצור חמלה, אותם אנשים מייצרים מחלה. בני האדם מתאכזבים מהדעות המוצקות של עצמם ומתפיסות העולם השגויות שלהם, ולעתים הם מגלים ומבינים זאת מאוחר מדי. הכל נבנה על בסיס הדעה המוצקה, וזו תמצית התפיסה של בראייה אחרת”.

ערכה: אפרת קורמן

מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

קרקע לא יציבה: מה יכולה להיות הסיבה לכאבים בכפות הרגליים?

וגם: כיצד להתמודד עם בן זוג אלים, והאם ניתן לגרום לאנשים לשנות את דעתם עלינו?