אני באמצע שנות ה־30 לחיי, עובד כעשר שנים בחברת הייטק, ולפני כן עבדתי בעבודות כפיים מזדמנות. יש לי בית, ילדים ונישואים טובים, הכל בסדר וטוב אצלי, אבל לאחרונה משהו החל לדגדג בתוכי, ואני מרגיש שבא לי לחזור לעבוד באיזו מלאכת כפיים.

הכסף פחות מעניין אותי, ומה שבוער בי זה הריגוש שבעשייה. למשל, יש רשת מאפיות גדולה ומוכרת בארץ שאין לה סניף בעיר מסוימת. יש לי פנטזיה שאני מתקשר לבעלים של אותה רשת, ומציע לו לפתוח ולנהל בשבילו סניף בעיר הזאת. מה דעתך על כך?

"אתה פשוט רוצה להגשים את עצמך. בפירמידת הצרכים של מאסלו מוצגים כל השלבים בצרכים האוניברסליים שיש לבני האדם: מהשלב הבסיסי ביותר בפירמידה שהוא שלב ההישרדות, הצורך במזון ובמים, וכלה בשלב האחרון שנמצא בראש הפירמידה והוא הגשמה עצמית. רוב בני האדם חווים חוסר כאשר הם לא חווים הגשמה, גם אם יש להם מספיק כסף, מעמד ואוכל. זה מה שאתה מתאר – אתה רוצה להגשים את עצמך.

חוק מספר 1: המשפט 'יש לי פנטזיה' הוא בעייתי. המילה פנטזיה תמיד נקשרת לאדם שהוא פנטזיונר, לכן אנחנו בולעים את הפנטזיות שלנו, מתביישים בהן ולא מדברים עליהן. כי מה לעזאזל מונע ממך לעשות את הטלפון הזה לבעלים של רשת המאפיות? מקסימום, מה יקרה? מאז שאנחנו קטנים דפקו לנו את השכל, תמיד אמרו לנו שאם אני נורא רוצה משהו, אני צריך לנסות, מקסימום יגידו לי לא. אתן לך טיפ קטן: אם אתה מאוד רוצה להתקשר אליו, אבל לא מתקשר, אז את ה'לא' כבר יש לך. אבל אם כן תתקשר, מקסימום מה הוא יגיד? 'כן'.

חוק מספר 2: נהל משא ומתן עם אחרים ולא עם עצמך. כי עם עצמך אתה תמיד תפסיד. למעשה מה שקורה עכשיו הוא שאתה מנהל משא ומתן עם עצמך, ואילו הבעלים של רשת המאפיות בכלל לא חלק בעניין, אין לו מושג מכך שאתה מנהל בדמיון משא ומתן עם עצמך. אבל אם תתקשר אליו, יכול להיות שהוא יגיד לך - וואלה, אני בדיוק חושב על זה עכשיו, באת לי משמיים. מאידך יכול להיות גם שהוא יגיד לך לא. אבל איך נדע?

חוק מספר 3: אנחנו תמיד מקטינים בערכנו. אבל מה זה אנשים קטנים? אדם הוא קטן עד שהוא מתנהג בגדולה. הרי רוב אותם אנשים אמיצים שהצליחו לממש חלום היו אנשים קטנים רק דקה לפני כן. כי אנחנו קטנים עד שאנחנו מתנהגים כמו גדולים. אתה לא באמת קטן, אבל הראש שלך אומר לך שאתה קטן.
ההשוואות שאתה עושה מול אחרים גורמות לך לחשוב שאתה קטן. לכן, אני אומר, נהפוך הוא, לך עם הפנטזיות שלך.

חוק מספר 4: למצליחנים יש תמיד הרבה יותר תשובות שליליות מחיוביות. ככל שאתה יותר מצליחן, כך גם כמות ה'לא' שקיבלת בחיים תהיה יותר גדולה. למה? כי אתה מנסה לפעול בעניין. אבל אם תמשיך לשבת בבית ולא לנסות, יש לך 100% הצלחה. אז תפסיק לספר לעצמך למה זה לא יקרה, למה אתה קטן ולמה זה בעייתי, ותתחיל לחיות ולהזיז עניינים".

יש לי מעט כסף בצד לילדים, ואני בדילמה אם עלי להעניק עזרה כספית לכל ילדי באופן שווה, או שמא עלי לעזור יותר רק לאלה שמתקשים מבחינה כלכלית.

"במקרים כאלה צריך לאזן בחוכמה, והכוונה היא לאיזון גם במרחב המנטלי־רגשי. הייתי עורך שיחה עם אותו ילד שמבוסס כלכלית ופותח בפניו את הדילמה שלך, שאת מאוד רוצה לעזור לאחיו שמתקשה אבל שגם חשוב לך שהוא לא ירגיש מקופח ושלא ירגיש שאת חושבת שמגיע לו לקבל פחות. בנוסף, תוכלי להציע לו תמיכה שאינה כלכלית ולשאול כיצד תוכלי להיות לו לעזר בדברים אחרים.

ייתכן מאוד שזה יתקבל ברוח טובה, ואותו ילד יגיד שזה בסדר מבחינתו ושהוא מרגיש מאוד נוח שתעזרי לאחיו. חשוב שתעשי את השיחה הזאת בלי שיפוטיות ובלי להצדיק את האח שמתקשה, כי יכול להיות שהתגובה של אחיו תהיה: 'סליחה, אבל אחי לא נכה ולא מסכן ולדעתי הוא סתם עצלן, אז למה שהוא יקבל יותר ממני?'. האיזון פה הוא קריטי, אבל אני לא בטוח שהוא חייב להיות איזון של שקל מול שקל רק מבחינה כלכלית. לכן, חשוב לבדוק את השטח לפני שאת מקבלת החלטה ולשתף את הילדים בדילמה שלך".

ערכה: הדס בארי

מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב-08:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

משהו חדש מתחיל: כיצד לפעול כשבוער לעשות שינוי תעסוקתי

וגם: האם נכון להעניק עזרה כספית לכל הילדים באופן שווה או לתת יותר לאלה שמתקשים? אלון גל מייעץ