סקר שבחן את מודעות הציבור לסרטן הערמונית בהשוואה לסרטן השד, מעלה כי גברים מתביישים יותר ומשתפים פחות את סביבתם בנוגע למצבם הרפואי. הבושה עלולה לגרום לדחיית הפניה לאבחון, לאבחון מאוחר, להזנחת המצב הרפואי לאחר מכן ולהידרדרות הסרטן עד כדי מוות.
מהסקר שבוצע על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה על פי בקשת עמותת 'חיים עם סרטן הערמונית', כמחצית מהציבור מכיר נשים אשר חלו בסרטן השד, לעומת כ-8% בלבד מהציבור שמכירים גברים אשר חלו בסרטן הערמונית. הסקר בדק ומצא כי כחמישית האוכלוסייה מכירה גם חולים בסרטן השד וגם חולים בסרטן הערמונית. מכאן עולה כי גברים מתביישים יותר ומשתפים פחות את סביבתם הטבעית על מחלתם, בניגוד לנשים אשר נוטות יותר לשתף את הסביבה הטבעית שלהן.
המודעות הנמוכה לסרטן עומדת בסתירה לשכיחות שלו: סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים, והגורם השני בשכיחותו לתמותת גברים מסרטן בעולם המערבי. כיום, עקב בדיקות הגילוי המוקדם, מאובחן סרטן הערמונית באחד מכל שישה גברים, ולרוב (90%) בשלב מוקדם וללא תסמינים. במיעוט החולים (10%) מאובחן הסרטן בשלב גרורתי. כ-20% מכלל חולי סרטן הערמונית יסבלו ממחלה גרורתית בשלב כלשהוא, כתוצאה מחזרת המחלה לאחר טיפול ראשוני, או כהתקדמות המחלה בגידול ראשוני שלא טופל. בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי, תוחלת החיים החציונית הינה חמש שנים.