יתרונותיהם התזונתיים של דגים לאכילה ידועים מזה שנים רבות וכיום ניתן למצוא מינים רבים של דגים כשימורי טונה. מבחינת ערכיו התזונתיים, דג הוא מקור לחלבון איכותי המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות. דג הטונה למשל נחשב לדל שומן ומכיל חומצות שומן הרב בלתי- רוויות מסוג אומגה 3 (EPA ו- DHA) ואלו נחשבות לבעלות תכונות אנטי- דלקתיות. כמו כן, דג מהווה מקור עשיר לויטמינים ומינרלים החיוניים לגופנו. הוא מכיל כמויות משמעותיות של סלניום ושל הויטמינים B1, B12, B3 ו- B6 ומהווה מקור טוב לברזל, זרחן, כולין, אשלגן, מגנזיום ולויטמינים: D, B1, B2.



האם כדאי לאכול דגים בזמן ההיריון?

במהלך ההיריון תמיד קיים חשש מפני אכילת מאכלים שונים, זאת משום ואיננו יודעים כיצד הם ישפיעו על העובר ולכן נדרשת תשומת לב יתרה. באופן כללי, מבחינת גדילת והתפתחות המוח של העובר ישנה חשיבות רבה לצריכה של חומצות השומן רב בלתי רוויות. המוח גדל בקצב מהיר ביותר בזמן שהותו של העובר ברחם אמו וכן בשנת החיים הראשונה.



בין ההמלצות התזונתיות לנשים בהיריון יש כמויות מומלצות לצריכה של חומצות שומן רב בלתי רוויות, העומדת על 200-300 מ"ג DHA בזמן ההיריון (וכן בהנקה) זאת כדי לתמוך בגדילה והתפתחות תקינים של העובר.



ההמלצה העדכנית ביותר של ארגון ה-FDA האמריקאי היא לצרוך 220-340 גרם דגים דלי כספית בשבוע, שהיא כמות שוות ערך לשתיים-שלוש מנות דג בשבוע. מומלץ לגוון בין הדגים הנצרכים לשלב אותם במאכלים רבים כאשר הטונה המשומרת היא אחת מהאופציות.



חשוב לציין כי לא כל דגי הטונה זהים אחד לשני. יש לשים לב כי הזנים השונים נבדלים ביניהם בתכולת הכספית ולכן חשוב לבחון מהו זן אותו אוכלים. כפי שצוין, הטונה הבהירה (מזן סקיפג'ק) מכילה כמויות קטנות יחסית של כספית, אולם זנים אחרים של טונה (כגון טונה לבנה מזן אלבקור, שנפוצה בעיקר בארצות הברית) מכילים כמויות גדולות יותר של כספית ועל כן יש לאכול כמויות מועטות יותר שלהם בזמנים "רגישים" כגון ילדות, היריון והנקה.


כיצד צריכת דגים בהיריון משפיעה על משקל העובר?

במחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition בשנת 2009 נידונה השאלה האם וכיצד צריכת דגים מסוגים שונים על ידי האם, במהלך השלבים האחרונים של ההיריון, וחשיפת העובר לכספית בסביבה התוך- רחמית, משפיעה על מדדים מסוימים כגון גובה בלידה, משקל בלידה וסיווג התינוק כ- SGA- Small for Gestational Age (מונח רפואי שמתייחס לתינוקות שבעת הולדתם נמצאים מתחת לאחוזון 10 בעקומות משקל וגובה) אצל התינוק הנולד?



במחקר שנערך בספרד, גויסה קבוצת מחקר גדולה שכללה 787 נשים ותינוקיהן. ממצאי המחקר התבססו על 554 תינוקות מתוך המחקר. לשם ביצוע המחקר נאספו מספר נתונים: נמדדו רמות הכספית בכלי הדם של חבל הטבור בכל 554 התינוקות, התקבלו נתונים לגבי משקל וגובה התינוקות בעת הלידה מבית החולים ובנוסף האימהות נדרשו בשתי נקודות זמן במהלך ההיריון למלא שאלון תזונתי (מסוג FFQ) שכלל פריטי מזון רבים, ובו הן נשאלו מהי תדירות הצריכה של כל אחד מפריטי המזון, כולל סוגי דגים שונים.



האופציות לתדירות הצריכה שעמדו בפני ההריוניות היו: פחות ממנה לחודש, בין מנה לשלוש מנות בחודש, מנה אחת לשבוע ושתי מנות או יותר לשבוע, וסוגי הדגים שהופיעו בשאלון התחלקו לקבוצות הבאות: דגים רזים כגון דג סול, דגים שמנים כגון טונה טרייה ודגים שונים אחרים (כגון סרדינים, דגים מעושנים ודגים מטוגנים) וטונה בשימורים.



בין ממצאי המחקר ניתן למצוא מסקנות הקושרות בין צריכת סוגי דגים מסוימים למשקל הלידה ולסיכוי של האם ללדת תינוק שהוא "קטן לגיל ההיריון" מבחינת המשקל. במחקר נמצא כי תינוקות שנולדו לאימהות אשר צרכו שתי מנות ויותר של טונה משומרת בשבוע היו במשקל לידה גבוה יותר מהתינוקות שנולדו לאימהות שאכלו טונה משומרת בתדירות נמוכה או כאלו אשר כלל לא צרכו טונה בשימורים במהלך ההיריון.



בנוסף, אצל הנשים שצרכו את כמויות הטונה המשומרת הגדולות ביותר נמצא הסיכוי הנמוך ביותר ללדת תינוק "קטן לגיל ההיריון" בקטגורית המשקל. ממחקר זה ניתן לראות שלצריכת טונה בזמן ההיריון יש חשיבות לא רק בהתפתחותו התקינה של העובר, אלא אף בהפחתת הסיכון ללדת תינוק במשקל נמוך מכפי המצופה.



הכותבת היא דיאטנית קלינית, יועצת לחברת "פילטונה".