"כדור הארץ השתגע" הוא משפט החוזר על עצמו יותר ויותר בשנים האחרונות בהקשר למזג האוויר. עוצמות גשמים שלא הכרנו גורמות להצפות ולנזקים כבדים; ימים חמים, שלא לומר שרביים, באמצע פברואר. תופעות קיצוניות אלו מפתיעות אותנו בכל פעם עם שיא חדש. חוקרים בארץ ובעולם, העוסקים במדעי האקלים ובתחום הקיימות, אינם מופתעים כלל. הם דווקא צופים שהתנודות במזג האוויר ייעשו תכופות יותר ואף יחריפו בעשורים הקרובים, אם לא יהיה מהפך דרמטי - לא פחות - בגישה שלנו, ובעיקר בזו של מנהיגי העולם, לסביבה.
בתחום המדע קיימת הסכמה גורפת שהצטברות הפחמן באטמוספירה היא הסיבה להתחממות. עד כה העולם כבר התחמם בממוצע בקרוב למעלה אחת, ויש מקומות שבהם שיעור ההתחממות גבוה אף יותר. השנים החמות ביותר מאז שהתחילו המדידות הן 20 השנים האחרונות. הטענה שאנחנו מפונקים יותר, או שהתרגלנו למזגנים ולכן לא זוכרים שהיה חם כל כך, אינה נכונה. וגם אם חלק מהבצורות וגלי החום והסערות ההרסניות שפוקדים את העולם אינם קשורים ישירות להתחממות כדור הארץ, המגמה עקבית, ואירועים כאלה צפויים להיות נפוצים יותר ככל שיהיה פה יותר חם.
איך קורה שכרבע או אף יותר מהפליטות מקורו בחקלאות, ענף ירוק שדווקא מצמצם נזקים? מפתיע, אבל הרחבת שטחים חקלאיים כדי להאכיל את העולם הרעב היא אחד הגורמים המרכזיים לכריתת יערות בעולם. כשעץ נכרת, ובמקרים רבים נשרף, הפחמן הרב שטמון בו משתחרר לאטמוספירה ותורם להתחממות. כריתת עצים ובירוא יערות גשם על מנת לפנות קרקעות לגידולים חקלאיים להזנת האדם ובעל החיים, או עבור מרעה בקר וצאן, שכיחות באזורי קו המשווה של דרום אמריקה ומרכזה, אפריקה ואסיה (במיוחד אינדונזיה ומלזיה).
כיוון שצמחים רגישים לטמפרטורה ולגשם, היבולים בעולם החלו להגיב לשינויי האקלים. מחקרים צופים ירידה דרסטית, עשרות אחוזים, ביבולים במהלך המאה הקרובה ללא מציאת דרכי הסתגלות יעילות. כל זה יקרה במקביל לעלייה גדולה בביקוש למזון: הצפי הוא שעד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תגדל מ־7.3 מיליארד בני אדם כיום לכ־10 מיליארד. השאיפה שהאזורים העניים בעולם ישפרו את תזונתם כמו בעולם המערבי היא שאיפה חיובית, אך על מנת לספק את הצרכים של האוכלוסייה הענייה יהיה צורך להכפיל את כמות המזון המופקת בעולם. התחזיות מדאיגות וצופות פגיעה של עשרות אחוזים ביבולי הדגנים, שהם מרכיב משמעותי בתזונת האדם.
במקביל למניעת התחממות נוספת, יש להסתגל להתחממות שכבר אינה נמנעת. ופה למחקר ופיתוח תפקיד משמעותי: שיטות גידול חדשות, השבחת זנים שיהיו יותר עמידים לבצורות ולגלי חום.
ד״ר פישמן מספר שבכל נסיעה שלו להודו או לאפריקה כל חקלאי שנפגש איתו הכיר את היכולת החקלאית הישראלית. ישראל יכולה למנף את שינויי האקלים העולמיים להפצת יכולותיה. יש לה הידע, הכלים, ולא פחות חשוב - המיתוג הנדרש. המצוינות של החקלאות הישראלית זוכה כבר שנים להכרה בינלאומית.