אל קצראויי, שהייתה בחורה בריאה עד לאחרונה, קרסה בעת ריצה במהלך קורס ביריחו. היא הספיקה לרוץ כארבעה ק"מ, כאשר לפתע קרסה מהתייבשות. היא איבדה את הכרתה, ואושפזה עם מכת חום קשה בבית החולים ביריחו, שם לא הצליחו לייצבה והעבירו אותה לבתי חולים אחרים ברשות. מצבה המשיך להידרדר עד למצב מסכן חיים ולאחר כיומיים נואשו הרופאים ברשות הפלסטינית מלסייע לה והגישו בקשה לפנותה לטיפול נמרץ בהדסה.
התברר שהצעירה פיתחה כשל רב מערכתי, כולל כשל של הכליות והכבד. היא הגיעה לבית החולים לצורך ייצוב מצבה והערכה לקראת להשתלה, ומרכז ההשתלות בהדסה נערך לקראת ההליך המתוכנן. לפני הכניסה להליך השתלה הצליח צוות הרופאים להציל את הכבד. את ההליך הרפואי ביצעו יחד ד"ר סיגל סבירי, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ פנימי, פרופ' ריפעת ספדי, מנהל יחידת הכבד ופרופ' מיכל אלהלל דרניצקי, מנהלת המחלקה הנפרולוגית במרכז הרפואי הדסה לשפר את מצבה של החולה ולהציל את הכבד.
הצלת הכבד של שרה התאפשרה בעיקר הודות לשימוש במכשיר "MARS" המשמש כ'דיאליזה לכבד'. המכשיר מתחבר למכונת דיאליזה ומבצע ניקוי רעלים שמצטברים בגוף עקב כשל הכבד והכליות. ההליך נותן לכבד סיכוי להתאושש.
לאחר כשבוע ימים וחמישה טיפולים, חל שיפור במצב הכבד של שרה והיא גילתה סימני התאוששות. היא נותרה מאושפזת כשלושה שבועות ביחידה לטיפול נמרץ פנימי ולאחר מכן טופלה שבועיים נוספים במחלקה הפנימית, משם שוחררה לביתה.
אביה של שרה, אוסמה אל קצראויי, אמר ל"מעריב אונליין": "אני מודה להדסה בשם כל החמולה. החזירו לנו את שרה. הם מלאכים על פני האדמה".
שרה עצמה סיפרה: "לפני שהתעוררתי הרופאים לא היו בטוחים שאני אחיה. הכינו כבר את ההורים שלי לגרוע מכל. כשהתעוררתי, אני זוכרת שהיו לי כאבים חזקים. ראיתי את כל האנשים סביבי. הייתי 26 ימים בטיפול נמרץ ואחר כך בטיפול נוסף, פחות אינטנסיבי. אחרי שיצאתי מטיפול נמרץ התעקשתי לקום וללכת למרות שבבית החולים אמרו שאני זקוקה לפיזיותרפיה. סירבתי לזה. הסתדרתי בלי זה. גם רצו שאוכל רק מזונדה והתעקשתי על אוכל רגיל".
התרעות פיקוד העורף