אני בת 52, עובדת כמנהלת מחלקת גבייה במועצה אזורית במשך כ־30 שנה. אני מאוד אוהבת את מקום העבודה, את האנשים ואת המחלקה שלי, והולכת בכל בוקר לעבודה עם המון אהבה. לאחרונה אני סובלת מבעיות בזיכרון. הייתי אצל נוירולוגית ולאחר בדיקות היא אמרה שלא נמצאה אצלי בעיה. למרות זאת אני מרגישה שמאוד קשה לי בעבודה, כאשר אנשים אומרים לי לא פעם דברים שאני בכלל לא זוכרת שהתרחשו.

הדבר מפריע לי גם בחיי היומיום, ומתבטא בכך שאני לא זוכרת מקומות ואנשים ומרגישה שזה רק הולך ומחמיר. הרופאים הציעו לי ליטול ריטלין, כי אולי מדובר בהפרעת קשב וריכוז, וגם נתנו לי לבצע תרגילי זיכרון. התחלתי ללמוד לתואר ראשון כדי לאתגר את עצמי, ולפני כל מבחן אני לומדת היטב ובקיאה בכל החומר, אבל ברגע המבחן אני מקבלת בלק אאוט ולא זוכרת כלום. אני מאוד מתוסכלת מהמצב. יש לי אפשרות לצאת לפנסיה מוקדמת, אבל אני חוששת מכך כי אני רגילה להיות עסוקה ופעילה. מה לדעתך עלי לעשות? 



"קודם כל אני מסכים עם הרופאה שבדקה אותך, לפי דעתי אין לך שום בעיית זיכרון אמיתית. בדרך כלל כאשר יש לאדם בעיה וירידה בזיכרון, זה מתבטא אצלו באופן מסוים בדיבור. את לעומת זאת מאוד רהוטה בדיבור וגם חדה מאוד בחשיבה. ייתכן שאת עוברת תהליך התבגרות מסוים עם עצמך, סוג של מיצוי בעבודה, אפילו שאת מאוד אוהבת אותה. הבעיה שלך נראית לי כמו סוג של פיזור נפש מנטלי־רגשי.

אני חושב שאם וכאשר תמקדי את עצמך לתהליך מסוים, אולי על ידי הסתכלות פסיכולוגית או באמצעות אימון, ותעשי בירור עם עצמך, הכל יסתדר. עלייך לאוורר את הארובות. לפעמים הארובה גורמת לכל הבית להתמלא בפיח ולא ניתן לראות כלום, לכן מדי פעם צריך לנקות את הארובה כדי שהעשן יצא החוצה ואפשר יהיה לנשום ולראות כמו שצריך. לדעתי זה בדיוק מה שאת צריכה לעשות: לפתוח את הארובות, ליצור מרחב שבו תוכלי להוציא החוצה את המחשבות שלך, עם הסתכלות ועם אבחנות של מה שאת באמת מרגישה, ובמקביל לדבר על כך עם מישהו חיצוני שיכול להעניק לכל זה זווית אובייקטיבית.

כאמור, את יכולה לפנות לפסיכולוג או למאמן שיעזרו לך לעשות תהליך בירור באופן פרקטי ולהציף את כל מה שעולה בראשך. לדעתי על ידי הצפה של הכל, תוכלי לראות איך פתאום יתחילו לצוץ מחשבות שכרגע בעיני סותמות לך את האפשרות לקבל את הריכוז ואת הזיכרון שלך בחזרה".
אני בן 40, אב לשבעה ילדים וחי בעיקר מקצבה של ביטוח לאומי. מדי פעם אני עובד בעבודות מזדמנות ועד כה הצלחתי לחסוך כ־150 אלף שקלים. אני מאוד רוצה להגיע לעצמאות כלכלית אבל לא ממש מצליח. איך אוכל לקחת את הסכום ששמתי בצד ולמנף אותו? 

"סכום של 150 אלף שקלים כבסיס לעצמאות כלכלית הוא בהחלט סכום ראשוני שניתן לעבוד עמו, כל עוד אתה יכול להרשות לעצמך לוותר עליו בוודאות למספר שנים. בכלל, התנאי הראשון לכל השקעה ארוכת טווח שאמורה ליצור מבנה של עצמאות כלכלית הוא לוותר על הכסף לכמה שנים. האופציות שעומדות לפניך הן מגוונות. אומנם 150 אלף שקלים הוא סכום נמוך מדי להשקעות נדל"ן בארץ, אבל אפשר להשקיע אותו בנדל"ן בארצות הברית, עם לקיחת משכנתה ליתרת הכסף.

זאת האפשרות הראשונה. אפשרות נוספת היא לפתוח תיק השקעות סולידי שיכול להניב לך בין 3% ל־5% לשנה עם ריבית דריבית. כך ניתן להתחיל להיבנות מהסכום הזה בלי לגעת בו במשך כמה שנים. באופן כללי יש שנים מסוימות שבהן יש ירידה בשוק ההון, כמו השנה הזאת למשל, שהיא לא פשוטה בכלל. אבל אין לכך משמעות, כי אתה לא משקיע כסף רק לשנה אלא לטווח ארוך, ולכן הכסף תמיד יניב את התשואה הממוצעת שלו. זאת הסיבה שאני חוזר ומדגיש שצריך להיפרד מהכסף למשך כמה שנים טובות עד שרואים ממנו רווחים". 

מתוך תוכניתו של אלון גל, בכל יום שישי ב־08:00 ב"רדיו ללא הפסקה"
ערכה: הדס בארי