הלוואי עלינו מהדורות חדשות כמו בשווייץ או ביפן, על מזג האוויר או פריחת הדובדבן. כמו המציאות בישראל, כך גם החדשות: סוערות. ולכן הופתענו, ועוד יותר שמחנו, לראות כי בשבועות האחרונים יותר ויותר כותרות גדולות וכתבות מעמיקות עוסקות בתזונה. למשל ידיעה בעניין רשימת הרכיבים המופיעה על אריזות המזון, ולצד זה, במסגרת קטנה, התייחסות לפגישת נתניהו ופוטין.

התקשורת עוסקת באוכל על כל היבטיו. תוכניות הבישול והאפייה גורפות אחוזי רייטינג גבוהים ומשודרות בכל שעות היום, והשפים המככבים בהן הפכו לגיבורי תרבות. במקביל, תוכניות תחקירים מתייחסות לתזונה בריאה ולצריכת מוצרים תוך בחינת תעשיית המזון. תוכניות אלה הן בעלות השפעה רבה, הבאה לידי ביטוי בירידה מיידית במכירות של חברות מזון. 
 
לפני כשנתיים הקדשנו מאמר לקושי לעניין את הציבור בנושא תזונה. הצבענו על כך שקידום בריאות בכלל ותזונה בפרט אינם זוכה לטיפול ולחשיפה ראויים. כדיאטניות ותיקות אנחנו רואות את השינויים הגדולים שחלו בהבנה של התקשורת, של הצרכנים, ואף אצלנו, קהילת הדיאטנים, בתפיסת המזון. בעבר מה שעניין את הצרכנים היה הקלוריות. הן היו חזות הכל. כמה? למה? ובעיקר איך נפטרים מהן. היום נתרן או שומן טראנס הם מושגים מוכרים, בנוסף לסוכר, כמובן, שהפך בצדק לאויב העם.
 

השינוי התזונתי פוגש אותנו גם בבישול הביתי. בשנים האחרונות ארוחה משפחתית הופכת לעסק רציני שדורש כמעט דוקטורט: באיזה שמן להשתמש, ובאיזו מחבת? את החתירה למזון איכותי וטוב יותר מובילים מספר גורמים חזקים, המשפיעים גם על תחומים רבים אחרים בחיינו. 
 
מדע התזונה: מספק כלים לבחון את התפריט שלנו במטרה לשפר את אורח החיים. מחקרים רבים המתפרסמים בנושא תזונה בוחנים את הקשר בינה לבין השמנה ומניעת מחלות כרוניות, את רכיבי המזון והשפעתם על בריאות הגוף, את האינטראקציות בין רכיבים ומזונות שונים, ואת מבנה הגנום המשפיע על האופן שבו אנו צורכים מזון. 
 
רצון לחיות כמו פעם: קצב החיים המהיר של ימינו, על חשבון בילוי עם המשפחה וחברים ותרבות הפנאי, ירידה במספר שעות השינה ועלייה במספר השעות המוקדשות לעבודה, מובילים לשינוי גם בצריכת המזון. 
 
אכזבה גלובלית מגופים ציבוריים ותאגידים מסחריים: במשך עשורים נהג הציבור לחשוב שהאינטרסים המנחים ארגונים אלה הם לא רק שורת הרווח. מחאות חברתיות ברחבי העולם מבטאות הכרה שארגונים ותאגידים, וגם ממשלות, מוותרים לא אחת על האינטרס הציבורי לטובת רווחים. למשל מפעלים שפוגעים בסביבה.     
 
סוגיות אלו גורמות לחיפוש אחר התפריט והדיאטה הנכונים: פליאו, טבעונות או אולי מאכלים ללא גלוטן; לתור אחר מוצרי מזון איכותיים ולבחון אותם בעין ביקורתית: האם הם מכילים סוכרים מוספים? שומן טראנס? מה לגבי ערך הנתרן? וגם לחזור ולבשל יותר בבית. 
 


כמו בסיגריות

לאחרונה העלה ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, הצעת חוק להטיל מס על משקאות ממותקים במטרה לצמצם את ממדי ההשמנה והסוכרת. משקאות אלה הם אחד הגורמים למחלות המדוברות. הילדים ובני הנוער בישראל אוחזים בתואר המפוקפק של אלופי העולם בצריכת משקאות ממותקים. 
מניסיון העבר - הטלת מס על סיגריות - ניתן לצפות כי מס כזה על משקאות ממותקים לא יביא לשינוי דרמטי בנושא. למעשה, צריכת הסיגריות לא ירדה משמעותית לאחר העלאת מחירן. גמילה מעישון באה רק לאחר הבנה והפנמה של נזקי העישון. 
 
אנו מעריכות כי באופן דומה לסיגריות, לאחר שיעבור החוק שמציע כבל, אולי נראה ירידה מסוימת בסך הצריכה. אולם אם הצעת החוק לא תהיה מלווה בתוכנית הסברה רחבת היקף, שתגיע לכל שכבות האוכלוסייה, לא נממש את הפוטנציאל של המהלך.

אם לא יהיה גם מאמץ חינוכי משמעותי החוק לא יועיל בהרבה, שתיה מתוקה. צילום: אינג' אימג'
אם לא יהיה גם מאמץ חינוכי משמעותי החוק לא יועיל בהרבה, שתיה מתוקה. צילום: אינג' אימג'

 
הדבר מקבל משנה תוקף באוכלוסיות חלשות. טרנד התזונה פחות מעסיק אותן, משום שהן טרודות בבעיות קיומיות. באוכלוסיות אלו אנו רואים צריכה גבוהה של "קלוריות ריקות" (מזונות שפרט לקלוריות לא תורמים רכיבים חיוניים נוספים, כמו חלבונים וויטמינים). סיגריה או פחית משקה מתוק הן פינוק בהישג יד בהשוואה לפירות וירקות או לבילוי במסעדה. לכן סביר להניח כי הירידה בצריכה של משקאות ממותקים תהיה קטנה אם לא תלווה בחשיפה למידע ובהקניית ידע.
 
אנחנו מאמינות שיש לפעול באופן הפוך, להוזיל את מחירו של מזון בריא: לחמים מדגנים מלאים, פירות וירקות. מהלך כזה יהיה יעיל יותר.
על אף המגמה החיובית, התמונה רחוקה מלהיות ורודה. אנחנו, בישראל, עסוקים בדרך כלל בכיבוי שריפות ופחות במניעה ובתכנון לטווח ארוך. הטיפול התקשורתי בנושא המזון, כמו גם הקמפיינים של משרד הבריאות ששודרו בטלוויזיה, הוכיחו כי יש בכוחם להניע את הציבור לפעולה ולשכנע אותו לצרוך פחות מוצרים עשירים בסוכר או בנתרן. אבל זה לא מספיק. השלב הבא הוא לשכנע את הציבור לאכול מזונות בריאים. למדינה יש היכולת והכלים לעשות זאת. הפעם נראה שגם הציבור בשל לזה. ולתעשייה אין ברירה אלא להצטרף לשינוי.


[email protected]