סוגיות אלו גורמות לחיפוש אחר התפריט והדיאטה הנכונים: פליאו, טבעונות או אולי מאכלים ללא גלוטן; לתור אחר מוצרי מזון איכותיים ולבחון אותם בעין ביקורתית: האם הם מכילים סוכרים מוספים? שומן טראנס? מה לגבי ערך הנתרן? וגם לחזור ולבשל יותר בבית.
לאחרונה העלה ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, הצעת חוק להטיל מס על משקאות ממותקים במטרה לצמצם את ממדי ההשמנה והסוכרת. משקאות אלה הם אחד הגורמים למחלות המדוברות. הילדים ובני הנוער בישראל אוחזים בתואר המפוקפק של אלופי העולם בצריכת משקאות ממותקים.
אנחנו מאמינות שיש לפעול באופן הפוך, להוזיל את מחירו של מזון בריא: לחמים מדגנים מלאים, פירות וירקות. מהלך כזה יהיה יעיל יותר.
על אף המגמה החיובית, התמונה רחוקה מלהיות ורודה. אנחנו, בישראל, עסוקים בדרך כלל בכיבוי שריפות ופחות במניעה ובתכנון לטווח ארוך. הטיפול התקשורתי בנושא המזון, כמו גם הקמפיינים של משרד הבריאות ששודרו בטלוויזיה, הוכיחו כי יש בכוחם להניע את הציבור לפעולה ולשכנע אותו לצרוך פחות מוצרים עשירים בסוכר או בנתרן. אבל זה לא מספיק. השלב הבא הוא לשכנע את הציבור לאכול מזונות בריאים. למדינה יש היכולת והכלים לעשות זאת. הפעם נראה שגם הציבור בשל לזה. ולתעשייה אין ברירה אלא להצטרף לשינוי.
התרעות פיקוד העורף