הבהלה למיטה: מתי כדאי ללכת לבדיקות מעבדה שינה

מה גורם לעייפות גדולה אחרי שנת לילה סבירה, כיצד לטפל בתופעה של טיקים שפוגעים באיכות החיים, ועל מה מעיד חלבון בשתן במתבגר?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אדם מבוגר ישן
אדם מבוגר ישן | צילום: אילוסטרציה

"תפקודי כבד צריכים להיות מאוד חריגים כדי להשפיע על העייפות, אבל מחסור בברזל, ויטמינים או מינרלים, אנמיה או אי ספיקת לב עלולים לגרום לתחושת עייפות. חוסר בנתרן עלול להוביל גם לבלבול. כדי לאבחן מה גורם לעייפות, אני ממליץ על בדיקת דם כללית כדי לוודא שהכל בסדר. כדאי לבדוק גם את בלוטת המגן, שתפקוד נמוך שלה גורם לחולשה, עייפות, כבדות והשמנה או תחושת נפיחות. כדאי גם לבצע בדיקת הערכה של הלב ולראות שהוא פועל תקין. אם קשה לו ללכת, אולי יש לו אי ספיקת לב או אי ספיקה נשימתית. אם הכל בסדר, אני ממליץ לפנות למעבדת שינה. בשלב הראשון עושים בדיקת שינה ביתית שבה מחברים שעון (אקטיגרף) שבודק תזוזות, ואצבעון לאצבע, שמודד את ריווי החמצן. במעבדה ינתחו את התוצאות וניתן יהיה לדעת יותר על איכות וכמות השינה. אם זה לא יספיק, בשלב השני צריך ללכת לישון לילה במעבדת שינה מחוץ לבית".

"יש לך מחלה בשם 'טורשן דיסטוניה' שלא קשורה בהכרח לתאונה. העובדה שהיא הופיעה אחרי התאונה לא קשורה. זו מחלה מוכרת, שלרוב היא גם משפחתית. היא מכווצת את השרירים, ולכן הטיקים גם כואבים. הבעיה היא שאין ממש טיפול טוב למחלה הזאת. מה שאפשר לעשות זה זריקות של בוטוקס או דיספורט, שזה טוקסין הבוטולינום, שמשתקות חלק מהשרירים ואז הם לא מתכווצים. 'אורפ פורטה' זו תרופה פסיכיאטרית שמרגיעה קצת את מערכת העצבים וניתנת במקרים נוירולוגיים. קלונקס וקסנקס הן תרופות מרגיעות ממשפחות הווליום, שנועדו להרגיע אותך ואז להפחית את פעילות הגוף והטיקים. יכול מאוד להיות שאפשר על ידי טיפולים שקיימים היום, כמו אלקטרודות או אולטרסאונד בראש, לשתק חלק מהמרכזים האלה. בבית החולים הדסה בירושלים משתילים במוח קוצב עם אלקטרודה קטנה ובבית החולים רמב"ם בחיפה מטפלים עם אולטרסאונד בראש. צריך לבדוק אם אתה מתאים לטיפולים אלה, שיכולים לעזור לך מאוד".

"עושה רושם שתפקודי הכליה תקינים. אין קשר ל'דריוניק', שהוא מכשיר שפועל על שדות חשמליים ומשפיע בעיקר על החלק החיצוני של העור. הוא לא משפיע על הכליות. יש הרבה ילדים עם דלקות כליות מסוגים שונים, ובהרבה מאוד מקרים זה ממצא שנשאר, אבל צריך לעקוב אחריו. הנער צריך להיות במעקב נפרולוגי, אבל לא צריך להיכנס לפאניקה. אני ממליץ על מעקב כי יש כמה סוגים של מחלות כליות שמראות על חלבון גבוה בשתן. המעקב צריך להימשך, אחת לחצי שנה או אחת לשנה, ואולי בהמשך תצטרכו לבצע מיפוי כליות או הדגמה שלהן או ביופסיה. לגבי הבדיקה הספציפית, יכול להיות שבבדיקה הוא לא שתה מספיק או שהשתן היה מרוכז יותר. לפעמים השתן הראשון של הבוקר יותר מרוכז. צריך להקפיד שהילד ישתה הרבה מים. מבחינת תזונה מומלץ על יותר ירקות ופירות ופחות סוכר, פחות מלח, פחות שומן רווי".

תגיות:
פרופסור רפי קרסו
/
ייעוץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף