"הזיהומים מדאיגים אותי", הדגיש פרופ' וולף, "נתקלתי הרבה מאוד באנשים שבאו אלי אחרי קעקועים, בין היתר עם זיהומים מחיידקים דמויי שחפת ואחרים, וגם אלרגיות. האלרגיות והזיהומים זה הרבה יותר נפוץ. ההרכב הכימי (של דיו הקעקועים) קצת השתפר בשנים האחרונות, יחסית לתקופות אחרות. ברוב המקרים מדובר בתחמוצות של מתכת, שברוב המקרים לא יקרה מהן כלום, אבל יהיו מקרים של תגובה, או אלרגית או אחרת, שמבחינת הפציינט זה אותו הדבר. מה שרואים בדרך כלל זה אלרגיות ותגובה לגוף זר, כל מיני דברים שיכולים לנבוע".
"עם האלרגיה זה בעייתי", פירט פרופ' וולף, "כי בלתי אפשרי להוציא את הקעקוע, גם לא בלייזר ובאמצעים אחרים. אפשר אולי לטשטש קצת, אבל החומר נשאר והאלרגיה לא תחלוף, וזו צרה צרורה. הסיבה היא שאי אפשר להוציא את כל החומר ודי בקמצוץ של חומר כדי להמשיך ולעודד את האלרגיה, ואי אפשר להוציא את זה בצורה כזאת, שלא יישאר מספיק חומר שיעשה אלרגיה. ואז מזריקים סטרואידים ועושים כל מיני פעולות ותרגילים, ואז הקעקוע כבר לא נראה קעקוע, והוא לא מוסיף יופי ונוי, כאילו שככה הוא כן מוסיף".