בני בן ה־26 מתקשה להביע את עצמו ולעמוד על שלו ואינו מסוגל לדבר על הדברים שמפריעים לו במקום העבודה, למשל, כי הוא צריך להתעמת עם אנשים והוא מפחד מכך. הוא לא מצליח לעמוד מול האנשים שעובדים איתו ולומר להם מה מפריע לו - וזה גורם להתפרצויות זעם שלו בבית, מולי והוא למעשה אדם מתוסכל מאוד. הוא שומר את הכל בבטן, והמפלט שלו הוא דברי מתיקה ואוכל. הוא הולך ומשמין, דבר שרק מעמיק את חוסר הביטחון שלו. אני רוצה שילמד להתמודד עם אחרים ולהבין שלא יקרה כלום אם יעמוד על שלו, אלא בדיוק להפך - כך יעריכו אותו יותר. מה לדעתך כדאי לעשות? האם כדאי לשלוח אותו לאיזו סדנה שבה יש עוד אנשים שסובלים מאותה בעיה?

"מה שאת מתארת הוא רק תסמיני הבעיה, כי מדובר בסיטואציה שהשורשים שלה טמונים הרבה שנים אחורה, אולי מאז נולד. מדובר בבעיה שהושרשה אצלו מימים ימימה, ותוצריה הם כבר הרבה יותר מורכבים עם תופעות לוואי כמו דיכאון והתקפי זעם.

"בנך פוחד מעימותים, כי הם מפעילים אצלו מחשבות שליליות כגון 'אני לא שווה כלום', 'אני קטן ולא מוצלח' וכדומה. במצבים כאלה אנו רואים אצלו התמוטטות של עמוד השדרה הרגשי. בנך צריך להתחיל לעשות הסתכלות עצמית כדי להבין את המרחב במצבים כאלה, להבין מה בדיוק קורה לו, מהן האמונות השליליות שלו על עצמו שגורמות לכך שבכל פעם שהוא נתקל במשהו שלא הולך כמו שהוא רוצה, הוא לא מצליח להתמודד וממש מתמוטט.

את אמא מדהימה ויש לך רצון טוב, אבל ייתכן מאוד שהבעיות של בנך קשורות גם במערכת היחסים שיש לו איתך, עמוק בפנים. לכן, שאלתך לגבי עזרה חיצונית נכונה מאוד, כי מערכת היחסים העמוקה שלו עמך, בהיותך אם אוהבת שכואבת את כאבו, לא יכולה לעזור לו כעת. מדובר בבחור צעיר בן 26 הסובל גם ממערכת אישית סבוכה בין אם לבנה על כל המשתמע מכך, שלא רק שאינה מועילה לו, אלא אפילו יוצרת קצת נזק, לא בכוונה חלילה, אלא מהמקום שבו יש מעורבות כל כך עמוקה עד שהיא יוצרת זעם ולא התפתחות.

לכן צריך לדעת מתי הרגע הנכון שבו כדאי להכניס מרכיב חיצוני שיכול לעזור לטפל בבעיה ללא כל מעורבות אישית. הוא צריך מאמן, או סדנה שבה יוכל להיעזר באנשי מקצוע, כדי שיוכל להתחיל לפתח עמוד שדרה ולהתמודד עם קשיים במציאות".

אני בן 70, גרוש ואב לשלושה ילדים בוגרים, גר לבדי בשכירות זה ארבע שנים ומשלם 3,200 שקלים מדי חודש. כרגע יש לי סכום של כ־700 אלף שקלים הנמצא בקופות גמל נזילות. חצי מהסכום מושקע בקופות גמל עם תשואה מובטחת של 4.5%. אני מתלבט אם כדאי לי להמשיך לגור בשכירות - או לרכוש דירה שראיתי בסכום 1.2 מיליון שקלים, ואז אצטרך לקחת תוספת על ידי משכנתה של כחצי מיליון שקלים. מה לדעתך כדאי לי לעשות?

"אם תיקח את הסכום של 700 אלף השקלים ותוסיף עליו כחצי מיליון שקלים ממשכנתה, יהיה מדובר בהחזר חודשי של 4,000 עד 4,500 שקלים כולל כל ביטוחי המשכנתה ורכישת הנכס".

"האפשרות השנייה היא להמשיך לגור בדירה הנוכחית בשכירות שעליה אתה משלם 3,200 שקלים בכל חודש - ובסכום של 700 אלף השקלים ליצור לעצמך תשואות חודשיות. אומנם אין מדובר בסכומים גבוהים, כי שוק ההון בשנים האחרונות הוא לא בשמיים. בנוסף, הכסף שלך נמצא בקופות גמל עם תשואות מובטחות שלא כדאי להוציאן ולגעת בהן. לכן, אם טוב לך בדירתך הנוכחית, אני ממליץ לך להישאר בה ולהמשיך במצב שבו שני שלישים מתוך 700 אלף השקלים יושב בקופת גמל ומובטחת תשואה של 4.5% בלי לגעת בזה בכלל.

רוב האנשים לא יודעים, ולכן חשוב לי להדגיש שבעבר, לדעתי עד תחילת שנות ה־90, הייתה מדינת ישראל נותנת תשואה מובטחת על אפיקי השקעה פנסיוניים ארוכי־טווח, כמו קופות גמל וקרנות פנסיה, מה שנקרא איגרות חוב מיועדות של המדינה. כלומר, אם אדם היה משקיע את כספו בחיסכון של קופת גמל, המדינה הייתה מתחייבת לו לתשואה מסוימת. במקרה שלך מדובר ב־4.5% אחוזים צמודי מדד. כיום, לצערנו, אין עוד דברים כאלה, ולכן באגרות החוב כמו קרנות הגמל אסור לגעת, כי 4.5% צמודי ממד מניבים תשואה יפהפייה שכדאי להשאירה".

מתוך תוכניתו של אלון גל, בכל שישי ב־08:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

ערכה: הדס בארי

כיצד לסייע לבן 26 שלא מצליח להביע את עצמו ולעמוד על שלו

האם כדאי לשלוח גבר צעיר המתקשה לעמוד על שלו לסדנה טיפולית, ומה כדאי לפנסיונר לעשות בסכום של כמה מאות אלפי שקלים שנמצאים בקופות גמל?