עם החזרה לעבודה לאחר חופשות החגים מגלים רבים סימני דכדוך ודיכאון. הפסיכיאטר הבכיר ד"ר משה סטולר, הסביר היום (שלישי) מה הפתרון בשיחה עם ניסים משעל ודרור רפאל ב-"103FM": "אני מחלק את האנשים לכמה קבוצות. אצל הרוב אין דיכאון, אלא דכדוך קל ביותר, שהוא אפילו סממן טוב שבילינו היטב בחופשה, מיצינו אותה, הרגשנו שם טוב ועכשיו אנחנו צריכים לחזור למלא את חובותינו ואנחנו מרגישים קצת פחות טוב. הטיפ לקבוצה הזו הוא לא לחכות לחופשה הבאה כדי להרגיש טוב. המאזן הנפשי צריך להיות טוב כל השבוע, כל החודש, עם דברים קטנים. ניסע לברצלונה עוד כמה חודשים, בסדר, אבל בינתיים נשב בבית קפה ונצפה יחד בטלוויזיה. להמשיך ליהנות בצורה יותר מצומצמת ובשום אופן לא לשבת ולחכות לעוד חצי שנה או שלושה חודשים לחופשה הבאה, זה אסור".
"הקבוצה השנייה היא הרבה יותר קטנה, אבל היא מאוד חשובה, כי שם יש דברים מעשיים חשובים", המשיך ד"ר סטולר. "אלה אנשים שבאמת מפתחים משהו שהוא מעבר לדכדוך, אלא ממש דיכאון, מהחזרה לעבודה. האנשים האלה צריכים לבחון האם הם באמת שונאים את עבודתם יותר ממה שהם מודעים לכך. מי שהחזרה מהחופשה הציפה לו שהוא שונא את עבודתו, בין אם זה התפקיד, הבוס, או העובדים תחתיו, צריך לחשוב. חלק מזה ניתן לתיקון, לא חייבים מיד לעבור עבודה. אם זה היה אפשרי, הרבה אנשים היו מתפטרים. אבל יש אנשים שחושבים שהם לא יכולים להתפטר, חושבים שאין להם אלטרנטיבה. קבוצה יותר קטנה, שהיא כבר יותר קרובה לפסיכו-פתולוגיה, אלה אנשים שמבחינה אישיותית בכלל לא ברור להם שהם צריכים לעבוד. הם הולכים לעבוד אבל לא מבינים הם חייבים, למה לא מישהו עובד בשבילם, למה הם לא נולדו לאבא עשיר. האנשים האלה צריכים התערבות מקצועית, שלא תמיד עוזרת".
משעל שאל על חזרת התלמידים לבתי הספר וד"ר סטולר השיב: "יש קבוצה ששמחה שנגמרו החגים ואוהבת לחזור ללימודים, לחוגים ולחברים. קבוצה שנייה אומרת שהיה מאוד כיף החופש, כי לא צריך לקום בבוקר ואפשר לא לעשות כלום. והקבוצה השלישית, הבעייתית, שונאת את בית הספר".
רפאל שאל על הלחץ שנגרם מהבטחות "אחרי החגים", כשאנשים מבטיחים לעצמם שיעשו דברים וצריכים כעת לקיים. "זו תסמונת 'היום שאחרי', אבחן ד"ר סטולר, "הרבה מאוד אשים מבזבזים את חייהם בהמתנת שווא לנס שיקרה ב'יום שאחרי'. אחרי שהוא יקבל קביעות בעבודה, אחרי שהוא יתחתן, אחרי שהוא יתגרש, אחרי שהוא יסיים את התואר וכו'".
על נושא הגירושין אחרי החגים אמר: "הבעיה היא דווקא בכניסה לחגים, כי בשגרה אין לנו זמן, אין זמן להסתכל על הדברים הנפשיים. השגרה יכולה להחזיק אנשים עם קשיים ואנחנו דוחים לחגים ואחרי זה דוחים ל'אחרי החגים'. בזמן החופשה אין זמן להתגרש, אז דוחים את זה לאחרי. ואז אחרי החגים מתחילים תהליך, של או תיקון או פרישה וחלק חוזרים לשגרה ואומרים 'עזוב אני כבר חי ככה'".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו