"לא, אין בדיקה כזו. אדם יכול להיות בריא לגמרי ולמחרת לקבל אירוע מוחי. ניתן לומר מהי הסבירות לסיכון לפי בדיקות של כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, סימנים של טרשת עורקים וסוכרת. אם אתה סובל מכל אלה, מן הסתם אתה בסיכון גבוה יותר ללקות באירוע מוחי מאשר בחור בן 20, בריא וחזק.
לכל אדם שעבר אירוע מוחי יש תיעוד בבית החולים ואתה צריך לבדוק אם אכן עברת אירוע כזה. בכל אופן, גם חולה שעבר אירוע מוחי יכול לקבל רישיון נהיגה, כך שאין צורך לחשוש. לך לרופא המשפחה כדי שיכתוב לך אישור שמבחינה נוירולוגית אין כל בעיה כרגע ושאין שום ממצא ועדות לאירוע מוחי".
"מיומה מכונה בעברית 'שרירָן'. מדובר בסוג של גידול שפיר של שריר הרחם שלפעמים הוא גדל וזהו תהליך שקורה אצל הרבה נשים. אצל גברים יש תהליך של גדילת בלוטת הערמונית ואילו נשים סובלות מגידול של מיומות. המיומות יכולות להיווצר בכל גיל ולרוב הן מושפעות גם מרמות של הורמונים, הורמוני מין כמו פרוגסטרון ואסטרוגן בעיקר. זאת גם הסיבה לכך שאצל הרבה מאוד נשים המגיעות לגיל המעבר, המיומות מתכווצות ומצטמצמות. המיומה יכולה לשהות בגוף מבלי לעורר בעיות, כך שאם היא לא מפריעה לא צריך למעשה לטפל בה ואפשר לערוך רק מעקב תקופתי. לעתים נוצרים דימומים קשים מהמיומות ואז יש הצדקה לכך שצריך להוציא אותה".
"ישנן שיטות שונות להוצאת המיומות. יש שיטות לא פולשניות שבהן אפשר להיכנס על ידי מומחה לרנגטן. יש תחום שנקרא רדיולוגיה פולשנית שבהם עוסקים רופאים מומחים לרנגטן, שנכנסים עם קטטר קטן לעורק שמזין את המיומה או לעורק שמזין את הרחם ולסתום אותו, ואז המיומה לא מקבלת דם ומתכווצת לאט לאט. יש סוגים שונים של מיומות ויש גם מיקומים שונים של מיומות. יש מיומות שנמצאות בחלל הרחם, יש מיומות שנמצאות בתוך השריר ויש מיומות שאפילו נמצאות קצת מחוץ לרחם. יש אפשרות להוציא אותן על ידי ניתוח דרך הנרתיק וניתן גם לרסק אותן בטכנולוגיות שונות או על ידי ניתוח רגיל.
הגישה של רוב הגניקולוגים לטיפול במיומה, היא שאם המיומה קיימת אבל אין לה סימפטומים והיא לא גורמת לדימומים או להפרעות, אז צריך רק לעקוב אחריה ואין צורך בהוצאתה".
התרעות פיקוד העורף