לא בכדי מציינים את ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט. תקופה זו בשנה היא לאחר רוב ימי הגשם, ופירות העץ מתחילים להבשיל. בנוסף, עד אמצע החודש מנצלים העצים את מי הגשמים שהצטברו בשנה הקודמת ובשנה הנוכחית כדי למלא מחדש את המאגרים. מקור החג הוא במשנה. משמעותו המקורית היא הלכתית עבור מצוות התלויות בארץ, כמו מצוות תרומות ומעשרות שבהן יש חשיבות לרישום השנה שבה הבשיל הפרי, לפני ט"ו בשבט או אחריו.
עם השנים קיבל החג משמעות נוספת. בתקופת העליות וההתיישבות היהודית בארץ נטיעת עצים סימלה את הזיקה לקרקע ולמדינה. בשנים האחרונות קיבל מועד זה גם ביטוי לאהבת הטבע וחשיבות השמירה על הסביבה.
לא מפתיע שאנחנו כדיאטניות בעד מאכלי החג המסורתיים: פירות טריים ומיובשים כל השנה - ולא רק יום בשנה או אפילו בשבוע החג (בניגוד, אגב, למאכלי חגים אחרים כמו סופגניות או מצות). יחד עם זאת, בחרנו להתמקד בתועלת התזונתית והבריאותית שניתן להפיק ממנו, מזווית אחרת: התוצרת שמקבלים כמו גם התועלת מעצם העיסוק. אין הכוונה רק לנטיעת עצים ביערות ובאזורים המוגדרים לכך אלא לנטיעת עצי פרי ונוי, שתילה של פרחים, ירקות, צמחי תבלין וטיפוחם בחלקה הפרטית של כל אחד מאיתנו - בגינה הקטנה בבית או ברצועת האדמה הצרה המקיפה את הבניין; בעציצים ובאדניות, במרפסות או במרחבים משותפים בקהילה, בגני ילדים, בבתי הספר ובדיור מוגן לאוכלוסייה מבוגרת.
בשבוע שעבר הזכרנו את פעילותה של מישל אובמה, אשת נשיא ארצות הברית לשעבר, לקידום הבריאות של אזרחי המדינה. היא יזמה והקימה גינה בחצר הבית הלבן ובכך עודדה צריכה של ירקות טריים במטבח שם, שממנו נהנו בני המשפחה והאורחים. כל כך פשוט, כל אחד מאיתנו יכול לעשות זאת. פירות העיסוק בגינון הם מגוונים.
פעילות גופנית: העיסוק בגינה מאפשר להפעיל את הגוף ולצאת ממצב ישיבה שרובנו מורגלים בו למצב פעיל. להתכופף ולקום, לעדור, לסחוב, להדק את האדמה, להשקות. הפעולות פשוטות אך שעות הגינה יכולות להצטבר ללא מעט שעות שבועיות, שעבור ילדים, מבוגרים וקשישים הן חשובות ומקדמות את הבריאות.
תחביב לשעות הפנאי: נוסף לבריאות הגוף, לעיסוק בגינה יש השפעה משמעותית על בריאות הנפש. התלהבות בשתילה, הנאה ושלווה שמפיקים מטיפוח הצמח, והתרגשות כאשר הוא פורח ואף מניב פרי או ירק.
רבים מאיתנו גדלו על דמותה של חנה מרון המנוחה בסדרה המיתולוגית "קרובים קרובים". אישה המתגוררת בגפה ושחבריה הטובים ביותר הם הצמחים שהיא מגדלת. חנה מטפחת את הצמחים, מדברת איתם ואף שרה להם. השכנים בבניין תוהים על הקשר שיש לה עם הצמחים אך הגננים שבינינו ודאי יבינו את החיבור.
תזונה משופרת: מחקרים מראים כי טיפוח גינה מסייע להגדלת הצריכה של ירקות, פירות וצמחי תבלין בקרב בני המשפחה. הזמינות של התנובה הביתית מגדילה את הסיכוי שנשתמש בה. נוסף על כך קיים "אפקט איקאה" שאותו כבר הזכרנו בעבר. אנחנו נוטים לאהוב יותר מוצר אשר עליו עמלנו והיינו שותפים בהרכבתו, על פני מוצר שנרכש בחנות או שנגר הרכיב עבורנו. כך גם לגבי פירות העץ, ירקות הערוגה או צמחי התבלין. אנו נהנים מהם והם אף טעימים לנו יותר מכיוון שהם פרי עמלנו.
כאשר מדובר בילדים, הרווח גדול במיוחד. שיתופם בטיפוח גינה, מהשלב הראשון של השתילה, דרך ההשקיה, הניכוש, הגיזום ועד האיסוף והקטיף של התוצרת, תורם מאוד להתנסות בירקות ובפירות, גם אלה המוכרים להם פחות. ילדים השותפים בהכנת האוכל (שלא לומר בגידול חומרי הגלם) מוכנים יותר להתנסות בו. סחיטת לימונים לסלט, קלמנטינות למאכל, נענע לתיבול התה, בזיליקום לתיבול הפסטה, עגבניות שרי ועוד, הרבה יותר טעימים כאשר הם טריים מהגינה ולא נקנים בסופר.
הישגים בלימודים: מחקרים שבחנו את ההשפעה של שיעורי חקלאות וגינון בבתי ספר על הישגי התלמידים מראים כי ההישגים עולים בקרב מי שהשתתפו בשיעורים אלה. נוסף על כך, התוצאות של מבחנים קוגניטיביים שנערכו לילדים שהשתתפו בשיעורי גינון היו טובות יותר. עבודה בגינה מאפשרת להקנות לילדים בדרך חווייתית ידע במדעים. ובכלל, היחס החיובי ללימודים באופן כללי גם כן השתפר בקרב ילדים אלה.
סדר וארגון: התועלת הנוספת בשיעור הגינון היא ההזדמנות להתנסות במיומנויות חיים כמו תכנון וארגון, פעילות צוות ותיאום בין חבריו ועבודת כפיים. בעבר בישראל תלמידים רבים מבתי הספר היסודיים חויבו בשיעורי גינון במסגרת לימודי חקלאות, וחבל ששיעורים אלה בוטלו. אין צורך בחוות גדולות, מספיקים שטחים קטנים בבית הספר למטרות גינון ועשייה פורה של התלמידים.
ביטחון תזונתי: גם גינות קטנות המניבות מעט ירקות וצמחי תבלין יכולות להיות מקור למגוון רחב של ויטמינים, מינרלים ורכיבי תזונה חשובים נוספים. בפרט עבור אוכלוסיות הנמצאות באופן יומיומי בחוסר ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות. הקניית הידע הבסיסי ויצירה והנגשה לגינות קהילתיות יכולות להיות בעלות משמעות תזונתית.