עם השנים קיבל החג משמעות נוספת. בתקופת העליות וההתיישבות היהודית בארץ נטיעת עצים סימלה את הזיקה לקרקע ולמדינה. בשנים האחרונות קיבל מועד זה גם ביטוי לאהבת הטבע וחשיבות השמירה על הסביבה.
לא מפתיע שאנחנו כדיאטניות בעד מאכלי החג המסורתיים: פירות טריים ומיובשים כל השנה - ולא רק יום בשנה או אפילו בשבוע החג (בניגוד, אגב, למאכלי חגים אחרים כמו סופגניות או מצות). יחד עם זאת, בחרנו להתמקד בתועלת התזונתית והבריאותית שניתן להפיק ממנו, מזווית אחרת: התוצרת שמקבלים כמו גם התועלת מעצם העיסוק. אין הכוונה רק לנטיעת עצים ביערות ובאזורים המוגדרים לכך אלא לנטיעת עצי פרי ונוי, שתילה של פרחים, ירקות, צמחי תבלין וטיפוחם בחלקה הפרטית של כל אחד מאיתנו - בגינה הקטנה בבית או ברצועת האדמה הצרה המקיפה את הבניין; בעציצים ובאדניות, במרפסות או במרחבים משותפים בקהילה, בגני ילדים, בבתי הספר ובדיור מוגן לאוכלוסייה מבוגרת.
בשבוע שעבר הזכרנו את פעילותה של מישל אובמה, אשת נשיא ארצות הברית לשעבר, לקידום הבריאות של אזרחי המדינה. היא יזמה והקימה גינה בחצר הבית הלבן ובכך עודדה צריכה של ירקות טריים במטבח שם, שממנו נהנו בני המשפחה והאורחים. כל כך פשוט, כל אחד מאיתנו יכול לעשות זאת. פירות העיסוק בגינון הם מגוונים.
רבים מאיתנו גדלו על דמותה של חנה מרון המנוחה בסדרה המיתולוגית "קרובים קרובים". אישה המתגוררת בגפה ושחבריה הטובים ביותר הם הצמחים שהיא מגדלת. חנה מטפחת את הצמחים, מדברת איתם ואף שרה להם. השכנים בבניין תוהים על הקשר שיש לה עם הצמחים אך הגננים שבינינו ודאי יבינו את החיבור.
כאשר מדובר בילדים, הרווח גדול במיוחד. שיתופם בטיפוח גינה, מהשלב הראשון של השתילה, דרך ההשקיה, הניכוש, הגיזום ועד האיסוף והקטיף של התוצרת, תורם מאוד להתנסות בירקות ובפירות, גם אלה המוכרים להם פחות. ילדים השותפים בהכנת האוכל (שלא לומר בגידול חומרי הגלם) מוכנים יותר להתנסות בו. סחיטת לימונים לסלט, קלמנטינות למאכל, נענע לתיבול התה, בזיליקום לתיבול הפסטה, עגבניות שרי ועוד, הרבה יותר טעימים כאשר הם טריים מהגינה ולא נקנים בסופר.
התרעות פיקוד העורף