איזו חגיגה באתר משרד החינוך. על פי אנשי המשרד, ללמידה המקוונת־טכנולוגית־מתוקשבת, תקראו לזה איך שתרצו, יש אך ורק יתרונות. הבולטים שבהם: "למידה רלוונטית ומותאמת לעידן המידע", "למידה זמינה מכל מקום, בכל זמן ומכל אמצעי קצה" ו"תכנון לימודים דינמי וגמיש, מותאם לכל תלמיד". האומנם?
מחקר חדש שערכו ד"ר עדי ברן וד"ר גל בן יהודה מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה והוצג בכנס צ'ייס לחקר טכנולוגיות חדשנות ולמידה, מראה כי למידה מטקסט על צג דיגיטלי פוגעת באחוזי ההצלחה של בעלי הפרעות קשב וריכוז. המחקר מצא קשר ישיר בין צורת למידת המידע ובין הצלחת התלמידים בהבנת הטקסט או כשלונם. תלמידים שלומדים בעזרת טקסטים מודפסים יבינו טוב יותר את הכתוב ויתמקדו בהבנתו זמן רב יותר מאשר תלמידים אשר ילמדו באמצעות טקסט על גבי צג דיגיטלי.
110 השתתפו במחקר. 45 מהם בעלי הפרעות קשב וריכוז ו־65 מהם ללא הפרעות קשב וריכוז. המשתתפים התבקשו לקרוא טקסט בפורמט מודפס או דיגיטלי, ללא הגבלת זמן. לאחר מכן ענו על מבחן ההבנה. כמו כן, ביצעו המשתתפים עוד שתי מטלות לבחינת יכולות ניהוליות: קשב מתמשך וגמישות קוגניטיבית. בפורמט הדיגיטלי בלבד, ציוני הבנת הנקרא של הקבוצה בעלת הפרעות קשב וריכוז היו נמוכים באופן מובהק מאלו של הקבוצה הרגילה. נוסף על כך, נמצא שהקבוצה בעלת הפרעות הקשב השקיעה יותר זמן בקריאת הטקסט המודפס לעומת הזמן שהשקיעו בקריאת הטקסט הדיגיטלי.
השנים האחרונות מתאפיינות במעבר מלמידה מסורתית בספר מודפס ללמידה מתוך טקסטים דיגיטליים. כיצד המעבר ללמידה בסביבה דיגיטלית משפיע על הלמידה? "מחקרים שונים מצביעים על קושי בוויסות עצמי של למידת טקסטים דיגיטליים בהשוואה לטקסטים מודפסים", מסבירים עורכי המחקר. "נראה שהסביבה הדיגיטלית נקשרת עם הרגלי למידה פחות יעילים וקריאה שטחית ומרפרפת, השקעה נמוכה יותר של מאמץ קוגניטיבי, יכולת ניטור עצמי שמתבטאת בהערכת יתר של הידע שנרכש ומלווה בניהול פחות יעיל של זמן הלמידה. כל אלה באים לידי ביטוי בציונים נמוכים יותר במבחני הבנה. בהמשך נמצא כי הנחיתות בוויסות העצמי של הלמידה בסביבה הדיגיטלית מאפיינת לומדים אשר מעדיפים למידה מטקסט מודפס על פני למידה מטקסט דיגיטלי".
"לא שגוי להניח ואכן יש מחקר מפורסם של חוקרת נורווגית, שערכה מחקר בקרב ילדים בכיתה ד', שהשווה בין יכולות ההבנה שלהם בין טקסט בדפוס לדיגיטלי. היא הראתה בצורה די חד־משמעית שהבנת הטקסט בנייר הייתה טובה יותר מבדיגיטלי".
מחקר חדש נוסף קובע כי בניגוד למיתוסים, בני הנוער שנולדו עם הטכנולוגיה ביד לא מבינים בה כמו שהם חושבים. המחקר, בהובלת החוקרים ד"ר אינה בלאו, מרצה בכירה במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ד"ר ארז ופרופ' עזי ברק מאוניברסיטת חיפה, בדק את הקשר בין מידת האוריינות הדיגיטלית של 280 תלמידי חטיבת ביניים כפי שהיא נתפסת בדיווח עצמי, לבין רמת האוריינות הדיגיטלית שלהם בביצוע משימות דיגיטליות הלכה למעשה. המחקר מצא כי רק מעטים ממדדי הדיווח העצמי של הנבדקים היו קשורים לתפקודם בפועל: הנבדקים הפגינו ביטחון דיגיטלי רב ותפסו את רמת המיומנות שלהם כגבוהה הרבה יותר מביצועיהם בפועל במיומנויות כמו היכולת לפענח ולהבין באופן אינטואיטיבי הוראות ומסרים המוצגים בממשקים ויזואליים גרפיים והיכולת לעבד כמויות גדולות של גירויים ומידע באופן סימולטני ובמהירות גבוהה. הפער נמצא כבולט במיוחד במיומנות חברתית־רגשית, אשר נתפסת כחזקה ביותר, בעוד שהביצועים בפועל היו ברמה אפסית.
המלצתם של החוקרים למקבלי ההחלטות במערכת החינוך היא לבנות תוכנית הכשרה לתלמידים לפיתוח של מיומנויות דיגיטליות בהקשר החינוכי, וכך לספק להם כלים ללמידה לאורך החיים ולהתמודדות ולתפקוד יעילים בחיים החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והאינטלקטואליים בעתיד.
מניין היתרונות שמציג משרד החינוך בגאווה סביב למידה טכנולוגית לא לגמרי מביא גם את המורים בחשבון. גם אם מערכת החינוך עוברת טכנולוגיזציה, המורים עדיין לא מוכשרים מספיק כדי ללמד בדרך זו ועוד צריכים לעבור כברת דרך עד שיהיו מיומנים מספיק.
"לא קיבלתי הכוונה מסודרת, לא מבחינה מקוונת ולא בכלל", אומרת מורה בחטיבת ביניים. "את הכל הייתי צריכה לעשות בצורה אוטודידקטית". מורים אחרים מספרים על היצירתיות שהם מגייסים לטובת העניין.
ד"ר ניר מיכאלי, רקטור המכללה האקדמית לחינוך אורנים, טוען כי תפישה לקויה רווחת מתייחסת לטכנולוגיה בנפרד מפדגוגיה. "אם בעבר בהכשרות המורים ובמסגרות הפיתוח המקצועי השקיעו משאבים רבים בהטמעה של טכנולוגיות חדשות כמטרה בפני עצמה, כיום יש הבנה שהדגש צריך לעבור להכשרה להוראה איכותית שעושה שימוש מושכל בטכנולוגיה כאמצעי. בעבר, קודם הכניסו טכנולוגיה – לדוגמה לוחות חכמים או טאבלטים - וערכו מגוון הכשרות והשתלמויות כדי ללמד את המורים איך להשתמש בעזרים האלה. בפועל ההכשרות והטכנולוגיות האלו נותרו מנותקות ולא חוללו שינוי בהוראה.
לכן כיום הדגש הוא בשילוב הטכנולוגיות בהכשרה הפדגוגית הכללית. כלומר, לא שמים את הטכנולוגיה במרכז, אלא את דרכי ההוראה המיטביות במרכז, ונעזרים בטכנולוגיה כל עוד היא משרתת את דרכי ההוראה. בתוך הכשרת המורים אנחנו מעניקים לסטודנטים התנסויות במגוון רחב של טכנולוגיות למידה, אבל לא כשיעורים נפרדים, אלא כמשולבים בתוך הקורסים ובתוך התנסויות ההוראה".
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך נותן למורים כלים ואפשרויות. הבחירה היא בידי הצוות הפדגוגי, יש בתי ספר שמלמדים רק עם ספרים פיזיים, יש בתי ספר שמלמדים גם עם ספרים פיזיים וגם עם דיגיטליים ויש כאלו שמלמדים רק עם ספרים דיגיטליים. לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו. משרד החינוך משקיע משאבים רבים כדי להתאים את בתי הספר לעידן הטכנולוגי של המאה ה־21. כדי לאפשר הוראה מיטבית, מספק המשרד מערכת תמיכה במורים שכוללת חומרי למידה ברשת, מוקדים אנושיים שמסייעים למורים מרחוק, מדריכים והשתלמויות".
התרעות פיקוד העורף