“חשוב לי לציין שלמרות שהיא עדיין זוכרת את המשפט הזה, הוא לא הגורם היחיד לתחושות שאת מתארת. כנראה שמלכתחילה היא נולדה עם חוסר ביטחון עצמי ורגישות. המשפט הזה זעזע את עולמה, וכנראה התאסף יחד עם עוד משפטים אחרים שהיא שמעה בכל מיני מקומות בחייה, והם אלו שחיזקו את תחושת חוסר הביטחון שלה בצורה כזאת וגרמו לה ליצור כל מיני חיבורים פנימיים שהתחברו לכדי חוויה אחת מאוד שלילית. הדרך המומלצת ביותר לסייע לבתך היא לעבוד עם בעל מקצוע, פסיכולוג או מאמן טוב, שיחזק את החוזקות שלה ובייחוד יעזור לה להבין שמשפטים כמו המשפט שאביה אמר לה בגיל שש לא באמת מעידים עליה שום דבר. אני מבין שאת רוצה לדבר איתה ולסייע, אבל זה לא באמת עוזר לה. אתם הבעיה במקרה הזה, ולא הפתרון, ונתתם לה להיות במשך שנים במקום לא בטוח. עכשיו זה הזמן שלך לסייע לה להתפתח. נושא חוסר הביטחון העצמי נחשב כתחום התנהגותי שבהחלט אפשר לעבוד איתו וליצור שינוי. אני מאמין שאיש מקצוע טוב יצליח לעזור לה. את יכולה לתת לה מפגש אחד במתנה ולהגיד לה שאת מבינה שזה לא התפקיד שלך לעזור לה, אבל את עדיין רוצה להעניק לה מתנה כזאת בשביל שהיא תוכל ליצור שינוי בחייה”.
“עושה רושם שאתם מרצים את הילד כי זאת הדרך היחידה שבה אתם מרגישים מספיק טובים מולו. יש פה בעייתיות. ככל שאתה מרצה אותו יותר, אתה אומנם מקבל אישור שאתה הורה טוב, אבל הוא מקבל הוכחה שההתנהגות שלו כלפיכם היא מוצדקת. המילה ברוגז היא מילה לא ראויה, הילד שלך לא צריך להיות ברוגז איתך, ולכן אתה ואשתך צריכים לשבת איתו לשיחה ולצייר ‘כללי משחק’. הכללים האלה יגדירו, כמו בכדורגל, מה מותר או אסור לעשות בבית ומה קורה כשמפרים את הכללים. אתם תצטרכו להיות מאוד אמיצים ולהגיב בצורה חד־משמעית אם הוא לא מכבד את הכללים שקבעתם. מעבר לזה, כדי לשבור את הדפוס המרצה שלכם כהורים, וגם בשביל ליצור אצלו מינימום אנטגוניזם, אני ממליץ שהכללים יוחלו על כל ילדי הבית ולא רק עליו. תזמינו גם את האחים שלו לשיחה ותדגישו מולם שמי שלא יעמוד בכללים - ייאלץ להתמודד עם המחירים שתקבעו מראש. האסרטיביות והמחויבות שלכם הן שייצרו את השינוי בבית”.
התרעות פיקוד העורף