הילדים שרים בגרון ניחר ורק רוצים לרקוד, אבל עד כמה ההורים באמת ערים לתרבות שהם צורכים ביום־יום, ועוד לזו שמגיעה באריזה כה מתעתעת?
"אומנם המילים הסקסיסטיות מגיעות באריזה קלילה עם טאץ' סוחף, אבל בשורה התחתונה, בעיני השירים האלו מקבעים את הנחיתות הנשית ואת היחס לבנות צעירות כאל אובייקטים מיניים חד־ממדיים", אומרת מיכל בן דוד, גננת וסופרת ילדים החתומה על הספר "כוח הזהב של יואב". "מן העבר השני, לצוות החינוכי בגן יש רצון לצעוד עם רוח הזמן ולהשיג שיתוף פעולה מקסימלי מההורים שמגיעים לקחת חלק במסיבות ומשתפים פעולה לצלילי השירים המוכרים".
כגננת, בן דוד מכירה היטב את הפלייליסט של הגנים. "הילדים מאוד נהנים לשתף פעולה, כיוון שזה משהו שהם גם שומעים בבית, יודעים בעל פה את המילים ונהנים מההזדמנות שיש להם להפגין את היכולות האלו גם במסגרת הגן. הלחן הסוחף של השירים והמנגינה ששומעים בכל פינה משתלטים לדעתי על המילים והמסרים הסקסיסטיים, שלעתים שזורים בשירים האלו, שבסופו של דבר מכוונים לקהל מבוגר יותר מאשר ילדים בני 3 עד 6".
לעומתה,
ג', אב ל־2 מירושלים, לא מבין על מה המהומה: "אי אפשר לגונן על הילדים בלי סוף. אז הם שרים ושמחים וצועקים ומוציאים אנרגיה. אפשר לחשוב שזה מה שמעצב אותם אחר כך בעתיד, מילים של שירים שעוד מעט ייעלמו ממילא. זו סתם אופנה חולפת. בשנות ה־60 נשים לא הלכו עם מיני באורך שלושה סנטימטרים? הלכו. היום את כמעט לא רואה את זה. למה? כי היה ונגמר. לא צריך לעשות עניין מכל דבר".
בן דוד מספרת שכאם לשלושה קטנטנים, היא נתקלת לא פעם גם בשאלות על משמעות מילות השיר גם מילדיה: "לא פעם שאלו אותי בבית ובגן מה משמעות המילה 'סקסית'. בשלב הזה, האתגר עובר אלי כמחנכת ובעצם אל כל אחד מהמבוגרים. אני באופן אישי מסבירה את המשמעות בלי להיכנס להיבטים מיניים, שלא ראוי בעיני שילדים ייחשפו אליהם בגילים הנמוכים, אבל בהחלט שמעתי לא פעם הורים שאומרים לילדים שלהם אמירות כמו 'זו מישהי שמתחילה כל הזמן עם גברים או 'זו אישה שמאוד אוהבת מין' או 'זו מישהי שמתלבשת כדי שכולם יסתכלו עליה וירצו להיות איתה' ועוד כל מיני אמירות שמקטינות את הנשים וגורמות לאותן בנות לחשוב שכדי שיסתכלו עליהן וירצו להיות איתן, הן צריכות להיות סקסיות".
"גן הילדים מחויב בבקרה מרובה יותר מסביבות אחרות על התכנים הבאים בשעריו", פוסקת ד"ר אורית דרור־לוי, ראשת החוג לגיל הרך וראשת תוכנית הכשרה להוראה לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אורנים."אנשי ונשות חינוך חייבים להיות מודעים לתכנים של שירים וסיפורים שהם מביאים בפני הילדים ולבקר אותם באופן מקצועי. זאת בהתייחס לגיל ולהבנה של הילד. סטודנטיות לחינוך לגיל הרך באורנים לומדות בקורסים שונים להתייחס לנושאים הללו, הן דרך בחירה ביקורתית של טקסטים שהן מביאות לגנים והן דרך התמודדות מודעת עם תכנים שמביאים הילדים אל הגן. טקסטים בעייתיים אינם בעיה של הדור הנוכחי. הם היו כאן גם בעבר, אלא שחשיפת הילדים הרכים אליהם הייתה נמוכה יותר. פרט להנגשה הטכנולוגית וההיצע הרחב הקיימים כיום, בגני הילדים פעל מנגנון ריכוזי, שהציע לגננת להקריא ולהשמיע שירים וסיפורים מתוך ספרי המקראות, כך שמראש הרמה השפתית של הטקסטים נבחרה בקפידה. אותו מנגנון ריכוזי הוא גם זה שהיה אחראי להסרת טקסטים שנתפסו בשלב מסוים כלא ראויים. כך למשל השיר 'כושי כלב קט' הועלם בשנות ה־90 מגני הילדים עם הספר 'עליקמא הקטן', כיוון שהיה חשש שישרישו מושגים המבטאים תפיסות גזעניות". (למי שאינו בקיא, להלן הקטע הפותח את ספרה המפורסם של מרים ברטוב: “ראו ילדים כאן עומד עליקמא/ עליז ושמח יודעים אתם למה?/ ראשית הוא כושון/ ושנית שחרחרון/ ושלישית הוא יודע לרכב על פילון").
ההורים אולי נרדמים בשמירה, אבל מכיוון המחנכות והמחנכים מגיעות חדשות טובות: "כל הגננות שעברו הכשרה מתאימה יודעות על פי שיקול דעתן אילו שירים מתאימים להשמעה במסגרת הפעילויות השונות בגן ואילו שירים לא ראוי שיושמעו", אומרת לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים. "מן הראוי להאזין למסרי השיר, למילים ולא רק למנגינה הקצבית".
"דבר שני, לכל מקרה שלא יהיה, כדאי להכין תשובה מתאימה לשאלות שיכולות להתעורר מתוך התוכן בשירים ותתכוננו לתווך ולהסביר את עמדתכם. זה יותר מאשר בסדר להגיד שאתם לא מתחברים לשיר בגלל המסרים שהוא מעביר, אבל זה לא בסדר לבקר ולשפוט את הטעם המוזיקלי של הילדים עם אמירות כמו 'למה אתה מקשיב לזבל הזה?', 'זה תת רמה'. דבר אחרון, התאימו לגיל הילדים. כל התמודדות וכל מפגש עם המציאות הם הזדמנות מופלאה להשתמש בה כפלטפורמה לניהול דיאלוג ושיח מכבד וחינוכי. גם תכנים שמותאמים לילדים יכולים להתפרש באופן שלא בהכרח מעביר את המסר שאנו מעוניינים בו, לכן חשוב לנהל שיח פתוח באופן המותאם לגילו של כל אחד מהילדים".
"חשוב לדעת איך להגיב", מוסיפה דרור־לוי. "מבוגרים מתווכים לילדים את העולם ובכך מסייעים להם להבנות אותו באופן הכולל גם ייחוס של משמעות לדברים הנקלטים על ידי הילד. לפיכך, אני חושבת שחשוב להביע התייחסות קצרה לטקסט בהתאם לגילו של הילד, למשל, 'אני לא חושבת שזה שיר יפה' או 'איזו פרסומת טיפשית"' ובגילים מבוגרים יותר אפשר אף לפרט על הנאמר בשיר מסוים: 'מה, היא אוהבת אותו כי הוא יפה? אוהבים מישהו בגלל האופי שלו. לאחרונה אותגרנו בפרסומת בה מציעה מגישת אחת מתוכניות הריאליטי למזגן 'לעשות לה ילד'. איך מסבירים לילדים את העיוות שבסיטואציה ובטקסט ומה נוכל כהורים לעשות? פעוטות נחשפים באופן רחב לשירים עשירים בסטריאוטיפים מגדריים, לטקסטים עילגים ולמושגים בעיתיים. אני בהחלט חושבת שהורים צריכים להיות מודעים לכך".
התרעות פיקוד העורף