"תופעת הלוואי של האטה בהתפתחות בגובה ובמשקל מופיעה בעלון המצורף לתרופה, אבל לא מופיעה אצל כל הילדים, ולכן את התרופה נותן רופא העוקב אחר ההתנהגות וההתפתחות של הילד. הצעתי לך היא לעשות מדי פעם הפסקות בכדורי האדרל, בעיקר בחופשים מבית הספר. זאת אף שאני יודע שהגישה המקובלת היא לקחת את הכדורים האלה באופן רציף. מעבר לזה, אני מציע לך לקחת אותו לרופא הילדים המטפל הקבוע, כדי שיבדוק אותו ויראה באיזה אחוזון הוא מתפתח. זאת הזדמנות להסב את תשומת לבם של כל ההורים: אנחנו לוקחים את הילדים לטיפת חלב בגיל שנתיים ואחר כך כבר לא מקפידים לקחת אותם, אבל זה קנה מידה חשוב מאוד, כי, לדוגמה, אם אני יודע שהילד נמצא מבחינת גובה באחוזון 30 או 50, ולאחר כשלוש שנים הוא עדיין נמצא באחוזון 50, אני יודע שהוא מתפתח בסדר, אבל אם אני יודע שהוא היה באחוזון 50 ופתאום הוא ירד ל־30, אני מבין שמשהו לא בסדר. לכן כדאי לעקוב גם אחרי ילדים גדולים יותר ולשים לב לנתונים אלה".
"תשאלי את עצמך אם התופעות שאת מתארת מתרחשות בעת מאמץ או מנוחה, וזאת משום שברגע שנשללה כל בעיה לבבית, מה שנשאר הוא ב־90% מהמקרים התקף חרדה. אצל הרבה מאוד אנשים התקף החרדה מגיע עם כל תופעות הלוואי שאת מתארת. הפתרון הוא לפנות לרופא המטפל, כדי שיבחן את המצב וייתן לך כדור, כדי לסייע לך להתמודד עם המצב הזה".
“אובדן זיכרון, בעיקר לטווח הקצר, מתרחש אצל הרבה אנשים בגילים אלו. מלבד הכדור שניתן לכם ישנן תרופות נוספות בעלות השפעה דומה. מעבר לזה, יש אפשרות להשתמש בכל מיני תוכנות חינמיות באינטרנט, המשפרות את הזיכרון. כדאי גם שתדברי איתו ותציעי לו כל מיני שיטות שיצליחו לעזור לו לא להתקשר שוב, לדוגמה, לרשום על פתק למי הוא רוצה לטלפן, וברגע שהוא מטלפן למחוק אותו מהרשימה".
“אנחנו נותנים אספירין כטיפול מונע לחולים, לאחר שעברו אירוע מוחי או לבבי, כדי למנוע תהליך של קרישיות יתר. לפעמים מטופלים הנוטלים מדללי דם נאלצים לעבור הליך כירורגי, והרופא המנתח נאלץ לבקש להפסיק ליטול אספירין לכמה ימים עד למעמד ההליך. אם הוא חושש כי יש סיכון גדול לקרישיות יתר, הוא ימליץ להשתמש כמה ימים בזריקת נוגד קרישה בשם קלקסן, המוזרק ישירות לבטן. עקרונית, אם מפסיקים ליטול אספירין ליומיים או שלושה, לא אמורות להיות בעיות, משום שההשפעה של האספירין נמשכת יותר מיום. אבל לצערי, אני לא יכול לענות על השאלה שלך. רק הרופא המטפל יכול לקחת אחריות על מה שקורה ולתת לך מענה לשאלה בהתאם להליך הרפואי הפולשני שאת אמורה לעבור".
"אחת הסיבות האופייניות לתחושות של קור ולרעד בגוף היא תפקוד נמוך של בלוטת המגן. כשאנשים סובלים מתת־פעילות של בלוטת המגן, הם יכולים לסבול מקור גם ביום חמסין. לכן כדאי לבדוק רמת TSH, ההורמון המפעיל את בלוטת המגן ומופרש מהמוח, ולעתים להוסיף גם בדיקותT3 ו־T4, ההורמונים המופרשים מבלוטת המגן עצמה. מעבר לזה, אני מציע שתבדקי גם מחסור בברזל ופריטין. חשוב שתדעי שהתחושות שאת מתארת יכולות גם להיות סימפטום לאיזושהי חרדה. חרדה יכולה להסוות את עצמה ולהגיע בכל מיני צורות, ולכן כדאי לבדוק גם את הכיוון הזה".
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM, עריכת תוכן 103FM: עדן בן ארי
התרעות פיקוד העורף