במחקר הסתמכו החוקרים על מדגם של 113,006 גברים ונשים, ולפיו נמצא שלגנים יש תפקיד חשוב בוויסות השעתוק הגנטי, תהליך אשר מאפשר בקרה ושעתוק של הדנ"א. אחד הגנים שזוהו, MEIS1, כבר נמצא בעבר כקשור לשתי הפרעות שינה אחרות: תנועתיות יתר של הגפיים בשינה וכן תנועות רגליים מחזוריות בשינה. בנוסף לכך, החוקרים מצאו גם חפיפה גנטית חזקה לנטיות אחרות, כמו חרדה, דיכאון ונוירוזה. "זהו ממצא מענייו, כיוון שהמאפיינים האלה נוטים ללכת יד ביד עם נדודי שינה", אמר אנקה המרשלג, אחד החוקרים במחקר. "כעת אנחנו יודעים שזה נובע חלקית מבסיס גנטי משותף".
נכון לעכשיו, נמצא ש-95% העולמית בעולם יסבלו בשלב כזה או אחר מנדודי שינה, וכ-15% סובלים מנדודי שינה כרוניים קשים. הבעיה נפוצה בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 60, ואצל נשים יותר מאשר גברים. בישראל, כ-30% סובלים מאינסומניה, כשנשים(36%) סובלות יותר מגברים (23%). אומנם אצל צעירים הבעיה שכיחה יותר מאצל מבוגרים (50%), אבל עדיין משמעותית. ונמצא כי 36% מהצעירים בישראל וסבלים מנדודי שינה. כמו כן נמצא שגרושים ואלמנים(70%) סובלים מנדודי שינה יותר מרווקים ונשואים (41%).
סימפטומים נפוצים של נדודי שינה הם קושי להירדם, ערות במשך זמנים ארוכים במהלך הלילה, התעוררות במשך מספר פעמים בלילה, התעוררות מוקדם בבוקר וחוסר יכולת או קושי לחזור לישון. בעוד ששעות שינה הן דבר אינדיבידואלי, על פי נתוני ה-NHS, אנשים לרוב ישנים בין שבע לתשע שעות.
התרעות פיקוד העורף