"תוכל להכין את הילד להרדמה על ידי שימוש במסכת אינהלציה שיש היום כמעט בכל בית, ואולי זה יקנה לו ביטחון לקראת הניתוח עצמו. אך אם ילדך חרד ממגע, אתה עלול גם להלחיץ אותו, ולכן אל תסתבך. ניתוח אכן עלול לייצר לילד טראומה, אך בנך צעיר וזה יעבור לו. ילדים שוכחים דברים. מוחם בנוי בצורה כזו שהם יכולים לשכוח. אתם תהיו שם איתו. אם הילד יזכור מה עשו לו לפני הניתוח, אמרו לו שאין סיבה לדבר על מה שהיה ודברו איתו על הגלידה שהוא יקבל לאחר הניתוח. תהיו קצרים וענייניים. תתעסקו בחוזק של הילד, אל תתעסקו בפחד וב'מה יהיה'. זה ניתוח שצריך לעשות, ואף ילד לא אוהב ללכת לניתוח. אל תשקעו באיזו טראומה תהיה לו. לכו קדימה בביטחון ובאופטימיות ואל תתעכבו במה שעלול לא להצליח. תאהבו אותו ותחבקו אותו, אפילו טיפה תשחדו אותו, וזה יעבור לו. הילדים מעדיפים לראות את החיובי ולזרוק את הדברים הרעים מאחוריהם. אם כמה ימים אחרי הניתוח הילד יכעס עליך שלקחתם אותו לרופא, ענו לו: 'לקחנו כי לא הייתה ברירה'. תהיו אסרטיביים ובטוחים בעצמכם".
“זה נושא שהוא בינך לבין אשתך, וזו אכן בעיה. אני מאמינה שבני זוג לא צריכים להסכים על הכל. אנחנו נכנסים לזוגיות עם אנשים שונים מאיתנו ובדרך כלל אף הפוכים מאיתנו. ה’יחד’ הזה שנוצר לנו הוא הזוגיות. בעיני, זה שלבני הזוג יש דעות שונות, החל מפוליטיקה ועד לאיך הילדים צריכים להתלבש בבוקר - רק מרחיב את האופקים של הילדים ומראה על פלורליזם בבית. מקרים של חילוקי דעות, כמו במקרה שבו הורה אחד מרשה לילד לשתות משקה מוגז ואחר מאפשר רק מים או הורה שרוצה שהילד ילך לישון בשמונה בעוד האחר מרשה לילד להירדם בשעה עשר - אלו מקרים שיש לפתור אותם בהבנות שלך עם אשתך".
התרעות פיקוד העורף