וזה לא ששוויון הזדמנויות לא חשוב לה: היא זוכרת איך רתחה מעצבים כשקלטה שהטמבל ההוא מהשיווק שגויס אחריה מרוויח יותר ממנה ואיך הרגישה שמזמן היה מגיע לה להיות מקודמת, אלמלא עשה מישהו את החשבון שהיא כבר בת 30 ולא מעט, בלי ילדים - מה שאומר שבטח בשנים הקרובות היא...
גם אותו היא כמעט איבדה לתמיד, אבל אז קרה משהו מוזר: פתאום היא חייכה בלי קשר לשיחה, כאילו נזכרה במשהו מצחיק - ובחיוך האחד הזה שלה היה משהו אמיתי יותר מכל המילים הרבות שנאמרו לפניו, עד שלו התחשק רק לראות אותה שוב, בלי שום קשר לפמיניזם ולמרות הקמט בזווית העין, אולי כי משהו בתוכו ידע שיום יבוא ותספר לילדים שלהם איך אמא הצילה את הדייט הראשון בחיוך אחד.