בארצות הברית מציינים במהלך ספטמבר את חודש "ארוחת הבוקר המשופרת". זו ההזדמנות להקדיש את המאמר השבוע, עם החזרה לשגרה אחרי החופשה
ולקראת השנה החדשה, לארוחה הראשונה של היום. אבל בטרם תמשיכו בקריאה, הצטיידו בעט או בעיפרון לשאלון אישי קצר:
‰ ארוחת בוקר משפרת את מצב הבריאות באופן כללי (נכון/לא נכון).
‰ ארוחת בוקר מסייעת להישגים לימודיים ולהתנהגותם של ילדים (נכון/לא נכון).
‰ הקפדה על ארוחת בוקר תורמת לירידה במשקל (נכון/לא נכון).
‰ יש לאכול חמש ארוחות בוקר בשבוע לפני היציאה מהבית (נכון/לא נכון).
‰ אם לא חשים ברעב גדול בבוקר, לא צריך לאכול (נכון/לא נכון).
בהמשך היום המשתתפים דיווחו על תחושת רעב גדולה יותר מזו שאפשר היה להתעלם ממנה בבוקר. כמו כן, ארוחת הצהריים הייתה גדולה יותר קלורית. זאת משום שכשרעבים מאוד אוכלים כמויות גדולות יותר, אוכל זמין שנמצא בהישג יד, שהוא לא פעם גם פחות מזין. כלומר, גם אם בסך החישוב היומי (ארוחת צהריים גדולה שהתקזזה עם הדילוג על ארוחת הבוקר) הייתה הפחתה קלורית, בטווח הארוך הנזק גדול - הפרשה מוגברת של אינסולין לאחר ארוחת הצהריים שעלולה לגרום לעמידות הגוף אליו. המשמעות: סוכרת מסוג 2.
בסך הכל ארוחת הבוקר יכולה להיות מהנה, כיף קטן לפתוח באמצעותו את היום. לא צריך להתעורר שעה קודם, מספיקות כאמור פחות מעשר דקות. נשאלת השאלה: אם זה חשוב כל כך, פשוט וקל, איך רבים מאיתנו מוותרים בקלות על ארוחת הבוקר?
התרעות פיקוד העורף