בניית הסוכה וקישוטה הם חלק מהנה בהכנות לחג. בעבר קירות הסוכה היו ממגוון שמיכות וסדינים, והיום רבים רוכשים סוכת עד, עם מוטות, בדים וסכך המשמשים לשנים רבות. עם זאת, יש המקפידים להשתמש בכפות תמרים כסכך (חלק מהרשויות המקומיות דואגות לספק את הענפים לרווחת התושבים).
בין כפות התמרים בולט הלולב, אחד מארבעת המינים ומסמלי סוכות, וכמובן הפרי הטעים תמר, אחד משבעת המינים.

מפרשים את ה"דבש" המוזכר בפסוק המקראי "ארץ חיטה ושערה, וגפן ותאנה ורמון; ארץ זית שמן, ודבש" (דברים ח, ח) כתמר, שכן מהתמרים הפיקו את דבש התמרים שהוא הסילאן. התמר, להבדיל מפירות אחרים, אינו מאבד את טריותו במהירות. הוא טעים, מתוק, קל לנשיאה, ולכן מהווה פתרון מזין כחטיף.

אי אפשר להתעלם מהנתונים המרשימים שהופיעו במסמך שפרסם השנה דניאל האוסלר מהחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. ישראל היא אחת מעשר היצואניות הגדולות של תמרים בעולם (כמו מצרים, איראן וערב הסעודית). אף על פי שהכמות המיוצאת אצלנו קטנה בהשוואה ליצואניות התמרים הגדולות, ב־2013 ישראל נמצאה במקום השני אחרי ארצות הברית מבחינת ערך היצוא לטונה. נתון זה נובע בשל העובדה שעיקר היצוא מישראל הוא של תמרים מזן מג'הול, הנחשב לאיכותי וליקר יותר ומהווה 74% מהתמרים שמגדלים בארץ. ישראל וארצות הברית הן מקורות האספקה העיקריים של תמרים מזן מג'הול לשוק העולמי. הנתח שלנו מגיע ל–65%–75%.



היקף ייצור התמרים בעולם גדל ב־20 השנים האחרונות ב–66%, ועל פי דיווחים מהיצרניות העיקריות ניכר שהיקף הייצור ימשיך לגדול בשנים הבאות. יש סוגי תמר שונים - תמר יבש, תמר לח, תמר צהוב (קפוא), ומגוון זנים - חיאני, מג'הול, דקל נור, אמרי, חלאווי, חדראווי, דרי, זהידי, ברהי. מומלץ לשלבם בתפריט לא רק בראש השנה, בסוכות ובט"ו בשבט. מידת המתיקות והעסיסיות תלויה בזן ובמועד הגדיד. העצים מניבים לאחר ארבע שנים 120–250 ק"ג פרי לעץ.


בעבר ייבוש פירות (וכך גם בשר, תבלינים ועוד) היה שיטה נפוצה ומקובלת לשימור מזון לאורך זמן ולאכילה של פירות לא רק בעונה. הייבוש לא מאפשר לחיידקים להתרבות כמו בסביבה לחה. ייבוש התמרים, להבדיל מייבוש פירות אחרים, נעשה טרם הגדיד. התמרים בדרך כלל מתייבשים על העץ, ללא תוספת גופרית דו–חמצנית, סודיום בנזואט או חומרים משמרים אחרים, וכן ללא תוספת סוכר או צבעי מאכל. אם התמרים נשרו רטובים הם עוברים תהליך ייבוש. בבית כדאי לשמור אותם במקרר ואפילו במקפיא, בלי שייפגעו טעמם ויתרונותיהם התזונתיים.

תמר הוא הבחירה המועדפת עלינו לקינוח או לנשנוש מתוק. תחליף לממתקים ולחטיפים בשקיות מרשרשות המכילים יותר מדי סוכר, נתרן ושומן. התמרים שייכים לקבוצת הפחמימות. בניגוד לסוכר שבממתקים למיניהם, התמר מעלה באטיות את רמת הסוכר בדם ולכן הוא משביע יותר. הסיבים התזונתיים תורמים לתחושת שובע ומסייעים לפעילות מערכת העיכול ולשיפור רמות השומנים בדם.

שילוב של תמר מגולען ואגוז ישדרג את הערכים התזונתיים של החטיף הטעים, המזין והמשביע, משום שהאגוז משפיע על מהירות ספיגת הסוכר שבתמר ומאט את עליית הסוכר בדם.

בזכות הנפח הקטן, קל לאכול תמר מחוץ לבית. זו גם בחירה מוצלחת לאספקת אנרגיה זמינה לעוסקים בספורט. אפשר לשלב תמר בתפריט לפני פעילות גופנית, במהלכה (כאשר היא נמשכת שעתיים ויותר) ובסיומה, בהתאוששות.

עם זאת, הנפח הקטן עלול להוביל לאכילה של כמויות גדולות, ואף גדולות מדי. הערך הקלורי של פירות מיובשים גבוה עד פי חמישה משל פירות טריים. שני תמרים מזן מג'הול שווים למנת פרי אחת.

התמרים עשירים באשלגן, מינרל חיוני למאזן הנוזלים, לפעילות תקינה של השרירים, לבריאות העצמות ולוויסות לחץ הדם. הם גם מהווים מקור למינרלים נוספים כמו מגנזיום וסידן.


קנייה בטוחה


את המחקר הראשון בעולם שבדק את השפעת התמרים על בני אדם (לפני כן נעשו מחקרים בחיות) הוביל פרופ' מיכאל אבירם, מנהל המחלקה לחקר ליפידים במרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה של הטכניון. יחד עם צוות המחקר שלו וחוקרים נוספים מהמרכז הרפואי העמק ומחברת מו"פ ערבה דרומית נמצא כי משתתפים שאכלו 100 גרם תמרים מזן מג'הול וחלאווי מדי יום בארבעה שבועות לא עלו כמעט במשקל ולא נרשמה עלייה ברמות הסוכר בדמם. צריכת התמרים היומית הביאה לירידה ניכרת של כ–15% ברמות הטריגליצרידים בדם ולהפחתה ברמת החמצון של השומנים. ההשלכות של רמת חמצון גבוהה הן שקיעה והצטברות של כולסטרול על דופנות כלי הדם שלאורך זמן מצר ואף חוסם אותם, ובכך עלול לגרום לאירוע לבבי או לאירוע מוחי. הרכיבים המסייעים בתמרים הם נוגדי חמצון פנופנוליים, שעוזרים בהפחתת גורמי הסיכון למחלות לב ולשבץ מוחי.

תמרים הם מקור משיכה לחרקים וזוחלים למיניהם. הסכנה היא בעיקר בתמרים היבשים, אבל גם בלחים. כדאי לחצות את התמר לפני אכילתו, להוציא את הגלעין ולבדוק אם הוא נקי ומתאים לאכילה. נוסף על כך יש להעדיף קנייה של תמרים באריזות סגורות ולא בתפזורת, שכן אז החשש מזיהום של הפרי רב יותר.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות, office@avocados.co.il