"אנחנו עוד לא פצצה מתקתקת, אבל בהחלט חיים על זמן שאול", מזהיר ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. "מצב הבריאות בישראל ניזון מהישגי העבר שלנו, ואם אנחנו נמשיך בדרך שבה אנחנו הולכים כרגע, אנחנו הולכים לכיוון גרוע מאוד בבריאות התושבים בישראל. זה נכון לבריאות ולשירותי הרפואה".



את הדברים אומר ד"ר לוין על רקע דוח הבריאות השנתי של ארגון מדינות ה־OECD שהתפרסם בסוף השבוע האחרון, ולכאורה יש בו כדי לראות בישראל איזו נחמה. הלוא לפי הדוח, תוחלת החיים הישראלית עומדת כיום אצל גברים על גיל מופלג של 80.1 שנים בממוצע ואצל נשים על 84.1 שנה; בשני המקרים זוהי כמעט שנה שלמה מעל הממוצע בקרב מדינות הארגון.



יש מי שעשוי לשאוב תקווה מהנתון הזו ולחשוב שאנו מתקרבים למערכת רפואה ציבורית שוויונית ואיכותית, אך ד"ר לוין, שגם משמש ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, אינו מתרשם. "אי אפשר להסתכל על הממוצע בלבד", הוא מצנן את ההתלהבות. "הפרמטר של תוחלת חיים נשען על הרבה שנים שבהן היו לנו תשתיות טובות, אבל בדרך שאנחנו הולכים אליה - כשמחסלים את טיפות החלב ולא לוקחים את הבריאות בשקלול מערך ההחלטות - זה יבוא לידי ביטוי בתוחלת החיים במורד הדרך". 


"הסיפור קשור לפערים הגדלים בישראל". חולים במסדרון, צילום אילוסטרציה: מורן מעיין
"הסיפור קשור לפערים הגדלים בישראל". חולים במסדרון, צילום אילוסטרציה: מורן מעיין


וישנה גם השאלה מי נהנה מתוחלת החיים הזו. פילוח האוכלוסיות מעלה תמונה פחות אופטימית. "הסיפור פה קשור לפערים ההולכים וגדלים בישראל באופן כללי, שבאים לידי ביטוי גם בבריאות", אומר ד"ר לוין. "כך למשל יש 7.5 שנים הבדל בתוחלת החיים בין בעלי השכלה גבוהה ונמוכה למשל".
ואכן, מבט אל פרמטרים אחרים בדוח ה־OECD מעלה תמונה פחות ורודה באשר למצב מערכת הבריאות בישראל: שלוש מיטות בית חולים לכל אדם, למשל, בעוד הממוצע במדינות הארגון עומד על 4.7 מיטות; 94% תפוסה בבתי החולים בכל זמן נתון - שיעור הגבוה בכמעט 20% מהממוצע (75.7%); או 4.9 אחיות לכל 1,000 ישראלים, כמעט חצי מהכמות במדינות ה־OECD (שם היא עומדת על תשע אחיות).

גם במבט אל כלכלת המאקרו, המגמה הזאת נמשכת. בעוד שממוצע היחס בין ההוצאה הציבורית על סיעוד לפעילות הכלכלית במדינות ה־OECD (התמ"גׂׂ) הוא 1.2%, בישראל הוא עומד על 0.4% בלבד. בעוד שבישראל רק 8% מהוצאות המדינה על בריאות הן על סיעוד, הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 14%.

"כשמסתכלים על קבלת החלטות ועל הנוכחות של מערכת הבריאות בנושאי פיתוח אחרים בישראל, אם זה כריית מכרה פוספטים או הקמת עיר – הבריאות לא תופסת מקום מרכזי", אומר ד"ר לוין. "קח למשל את התחום של המאבק בחברות הטבק, שבעצם הולך אחורה ולא קדימה. בעוד שיש התקדמות מרשימה ברבות ממדינות העולם, לא רואים אותה בישראל - לא במדיניות, לא בשיעורי העישון ולא בשירותי הרפואה עצמם. אנחנו צריכים לדאוג למערכת הבריאות שלנו. זה אחד הדברים הכי חשובים, ואנחנו בפירוש רואים מערכת שבאופן זוחל הולכת ונפגעת".

ללא כוונת רווח

אז כיצד נראה השירות הרפואי במדינת ישראל מעבר לנתונים היבשים של דוח הבריאות השנתי של ארגון ה־OECD? לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת 1995, כל אזרחי מדינת ישראל מבוטחים. התשלום החודשי על ביטוח בריאות נע בין 95 שקלים (עצמאים/ מובטלים) ועד 4.8% מהמשכורת (מעל לממוצע במשק). פגישת ייעוץ ואבחון מוענקת למבוטחים בחינם. על פי תעריפון משרד הבריאות, מחיר אשפוז נע בין עשרות שקלים לאלפי שקלים לטיפול. מחיר התרופות שבסל נקבע על ידי משרד הבריאות. חולה רגיל זכאי לסבסוד משתנה של התרופות שבסל, ואילו חולה כרוני מקבל הגבלת מחיר.

ומה המצב במדינות אחרות? בשוודיה ישנם רק 600 אלף אזרחים מבוטחים ממשלתית, ואילו היתר מבוטחים על ידי המעסיקים. ביקור רופא יעלה 8־ 16 יורו, ואילו לילדים הוא יינתן בחינם (למעט אשפוז). עלות האשפוז במדינה תהיה 32 יורו, ולילה בבית חולים יעלה 8 יורו ליום. התשלום המקסימלי בשוודיה לביטוח בריאות יהיה 88 יורו בשנה (מעבר לכך – חינם), והתשלום המקסימלי לתרופות מרשם יהיה 176 יורו בשנה (מעבר לכך - חינם). זמן ההמתנה המקסימלי בשוודיה לרופא משפחה הוא שבעה ימים, ואילו לרופא מומחה - 90 ימים. כמו כן, בריאות השיניים מוענקת שם בחינם מתחת לגיל 19.

לעומת זאת, בצרפת יש 99.9% מבוטחים. ביקור רופא יעלה 17 יורו. כל מבוטח יקבל בתוך חמישה ימי עסקים החזר על התשלום ששילם על הביקור, בסך 70% ־100% ביחס הפוך לרמת הכנסה. על התרופות יקבלו המבוטחים החזר של 35%־100% מעלות התרופה. על פגישת ייעוץ רפואי יקבלו המבוטחים 70% החזר. 75% מהרופאים מספקים ייעוץ וטיפול חינם.

זמן ההמתנה לרופא מומחה בשוודיה - 90 יום. רופאים בחדר ניתוח, צילום אילוסטרציה: פלאש 90
זמן ההמתנה לרופא מומחה בשוודיה - 90 יום. רופאים בחדר ניתוח, צילום אילוסטרציה: פלאש 90


בבריטניה כל האזרחים מבוטחים, ויותר מ־80% מבוטחים בביטוח ממשלתי. יותר מ־85% מהמבוטחים זוכים לאמבולנס חינם, שירותים סוציאליים חינם, ייעוץ רפואי חינם והחזרי תשלומים על אשפוז. בסקטולנד, וויילס ואנגליה, גם חניית בית החולים ניתנת בחינם. כמו כן, מחיר תרופות המרשם המקסימלי הוא 8.60 ליש"ט, וברוב המקרים הן יינתנו חינם.

באירלנד, ביקור רופא יעלה 40־60 יורו. המחיר המקסימלי של תרופות מרשם עומד על 144 יורו בחודש, ואילו המחיר המקסימלי של תרופות ללא מרשם עומד על 25 יורו בחודש. מחירו של אשפוז (ללא הפניית רופא) הוא 100 יורו. שהות בבית החולים תעלה 75 יורו ללילה ו־750 יורו ל־12 חודשים רצופים.
בגרמניה, כל האזרחים מבוטחים, 86% מהם בביטוח ממשלתי. המבוטחים יכולים לבחור מתוך כ־240 ספקי ביטוח בריאות - ללא כוונת רווח. כמו כן, לפרמיה אסור להיות תלויה בגורמי סיכון, מצב משפחתי או מצב בריאותי. אחרי שנה בשוק, מחיר תרופות המרשם במדינה מוגבל או ניתן בחינם.

סבסוד רחב

וישנן עוד מדינות שבהן תמונת המצב הרפואית מבטיחה יותר. כך למשל בנורווגיה ישנו הסבסוד הממשלתי הרפואי הגבוה בעולם (9,715 דולר לאדם בשנה). ההשתתפות העצמית של מבוטח עומדת על 250 דולר בשנה. מבוטחים מתחת לגיל 16 זכאים לשירותי בריאות חינם. כמו כן, מבוטחים יקבלו אמבולנס ואשפוז בחינם וכיסוי מלא לטיפול רפואי מחוץ למדינה. מחיר התרופות במדינה נמצא בפיקוח ממשלתי.

בקנדה כל האזרחים מבוטחים, 79% מהם בביטוח ממשלתי, והביטוח מכסה לרוב תרופות מרשם, רפואת שיניים, רפואת עיניים. 70.2% מהטיפולים מכוסים על ידי הממשלה, ו־16.7% מההשקעה הממשלתית מופנית לבריאות. ביפן תוחלת החיים עומדת על 83.7 שנים, וכל האזרחים מחויבים בביטוח בריאות. הסבסוד של המעסיק על שירותי רפואה עומד על 80% מהעלות. גם ממשלת יפן מעניקה למבוטחים סבסוד ממשלתי נרחב לשירותי רפואה. אזרחים מעל גיל 70, למשל, יזכו לסבסוד של 90% מהעלות של השירותים הרפואיים.