המחקר, שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת היוקרתי "Diabetes Care", העלה כי בקרב אנשים בריאים אכילת ארוחת בוקר מלאה ועשירה הובילה לשיפור של 34%־43% בערכי הגלוקוז ובהפרשת האינסולין לאחר ארוחת הצהריים, ובקרב חולי סוכרת מסוג 2 השיפור היה בשיעור של 25%־42%. ממצאים אלו בלטו כבר לאחר אכילה (או אי אכילה) של ארוחה אחת.
"כאשר אוכלים ארוחת בוקר, הגנים מתרגמים את המזון לאנרגיה ולבניית שריר, אך אם מדלגים על ארוחת בוקר, הגנים 'מתקלקלים' וגורמים לתנודות של הורמונים בגוף, והמזון בערב גורם לעלייה בכולסטרול, השמנה והשמנה בטנית", מסבירה פרופ' דניאלה יעקובוביץ, שערכה את המחקר יחד עם עמיתיה מיחידת הסוכרת במרכז הרפואי וולפסון ואוניברסיטת תל אביב, פרופ' חוליו ויינשטיין וד"ר זהר לנדאו, ובשיתוף עם פרופ' אורן פרוי ופרופ' איתמר רז מהאוניברסיטה העברית.
"אנחנו יודעים שתחושת הרעב והתשוקה לפחמימות עולות אחרי השעה 16:00. אבל כשהשעון הביולוגי שלנו מכוון לארוחת בוקר, אנחנו צריכים לספק לו את הארוחה המזינה בבוקר". יעקובוביץ מוסיפה: "לשיבוש הגנים של השעון הביולוגי יש גם השלכות נוספות מלבד ירידה במשקל וסוכרת, הוא קשור גם לבריאות הלב, לחץ הדם ותפקוד תקין של הגוף".
המחקר הוצג בוועידה הבינלאומית המדעית בנושא מגיפות ההשמנה והסוכרת, שהתקיימה בשבוע האחרון בירושלים, ביוזמתו של יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, ד"ר דרור דיקר, המשמש יו"ר שלה יחד עם פרופ' קארל לה רו מאוניברסיטת קולג' דבלין, אירלנד.
התרעות פיקוד העורף