נשים שמשתמשות בגלולות למניעת הריון או על התקנים תוך-רחמיים הורמונליים, נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, כך לפי מחקר רחב היקף שעקב אחר 1.8 מיליון נשים בדנמרק במשך יותר מעשור, והממצאים, שפורסמו בשבוע שעבר בכתב העת הבריטי NEJM, מערערים על הנחות שגורות בנוגע לאמצעי מניעה בקרב דורות צעירים יותר של נשים. שכן, נשים רבות האמינו שאמצעי מניעה הורמונליים החדשים יותר בטוחים בהרבה מאלה שבהם השתמשו שאימותיהן או סבותיהן, וכללו מינונים גבוהים יותר של אסטרוגן.

המחקר העריך כי עבור כל 100,000 נשים, שימוש באמצעי מניעה הורמונלי גורם ל-13 מקרים נוספים של תחלואה בסרטן השד בשנה. משמע, בסך הכל בשל 100,000 נשים בשנה, מאובחנים 68 מקרי תחלואה בסרטן השד, וזאת לעומת 55 מקרי תחלואה זהים בשנה שמאובנים בקרב נשים שאין משתמשות באמצעי מניעה אלה.

יצוין שמחקרים זיהו כבר לפני שנים את הקשר בין גלולות למניעת הריון לסרטן השד, אולם מחקר זה הוא הראשון שבודק את הסיכונים הנקשרים בתערובות הנוסחה של הגלולות וההתקנים בקרב האוכלוסייה, והמחקר אף מצא מספר הבדלים בין הסוגים השונים על בסיס הרכביהם. המחקר עקב כאמור אחר קרוב ל-1.8 מיליון נשים ברחבי דנמרק, כולן בגילאי פוריות, במשך ממוצע של למעלה מעשור ובהתבסס על נתונים מתיקים רפואיים. במשך תקופה זו, אובחנו 11,517 מקרים של תחלואה בסרטן השד.



בסך הכל, הסיקו החוקרים שנשים שמשתמשות באמצעי מניעה הורמונליים נמצאות בסיכון גבוה ב-20% מהסיכון היחסי לחלות בסרטן השד, לעומת אלה שאינן משתמשות. עם זאת, הסיכון עלה עם הגיל והשתנה לפי הנוסחות השונות בגלולות. כמו כן, הסיכון גבר בקרב נשים שהשתמשו באמצעי מניעה הורמונליים בתקופה של למעלה מעשר שנים. יתר על כן, גם בקרב נשים שהפסיקו את השימוש לאחר כחמש שנים – הסיכון לחלות בסרטן השד המשיך גם לאחר שהפסיקו את השימוש.

ממצא נוסף שהפתיע את החוקרים, הוא שהדבר חל גם על משתמשות בהתקן תוך-רחמי, ספציפית בסוג שמכיל פרוגסטין (לא כל ההתקנים מכילים הורמון זה), כאשר נשים אלה חוו סיכון של 21 אחוז יותר מאלה שלא עשוי שימוש בהתקן עם פרוגסטין.