בעולם המערבי מחלת הכולרה נחשבת כנחלת העבר, אולם באפריקה מוסיפה מגיפה זו להשתולל. המחלה המידבקת, שפוגעת במערכת העיכול ומלווה בשלשולים חריפים ועשויה במקרים חמורים לגרום אף למוות כתוצאה מאיבוד נוזלים, משפיעה על כמיליון בני אדם באפריקה, דרומית למדבר סהרה. על פי שר הבריאות של זמביה צ’יטאלו צ’ילופיה, מאז התפרצות המחלה בחודש אוקטובר נרשמו במדינה 3,260 מקרים של הידבקות ויותר מ־74 מקרי מוות.
בעקבות פנייתה של הממשלה הזמבית ל־ZipBCC, חברה פרטית שלה קשרים קרובים עם המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, הגיע לפני שלושה שבועות למדינה האפריקאית פרופ’ אלחנן בר־און, מנהל המרכז לרפואת אסונות, חירום וסיוע הומניטרי בשיבא (שהוקם לפני כחצי שנה). לצד צוות סיוע רפואי מבית החולים מנסים חברי המשלחת להעריך את המצב במקום ולמצוא דרכים לטיפול במגיפה.
“הגעתי לכאן לפני שלושה שבועות עם פרופסור אלי שוורץ, ראש המכון למחלות טרופיות בשיבא, וכן עם מהנדס מים מומחה כדי לבצע הערכה של המגיפה”, אמר בר־און בראיון וידיאו ל"ג’רוזלם פוסט". “בעקבות ההערכה שביצענו ולאחר פגישה עם שר הבריאות של זמביה וצוותו, החלטנו להביא לכאן צוות רפואי”.
המשלחת כוללת שני רופאים, שתי אחיות וטכנאית מעבדה. הצוות החל את פעילותו במרכז לטיפול בכולרה השוכן בבירת המדינה לוסקה. “הצוות הישראלי פועל כתף אל כתף עם מומחים רפואיים מקומיים בניסיון למגר את המחלה האיומה”, הסביר בר־און.
נוסף על הטיפול בחולים, הקים הצוות מעבדת אבחון שלה נזקקו בזמביה בדחיפות. הציוד למעבדה נתרם על ידי חברת ZipBCC ובית חולים שיבא, והוא יישאר בזמביה לאחר עזיבת הצוות הרפואי. “בימים האחרונים נרשמה ירידה במספר המקרים המתועדים של חולים חדשים, וייתכן שהדבר מצביע על קץ ההתפרצות הנוכחית. עם זאת, ללא טיפול בתשתית מערכות המים והביוב, התפרצויות חדשות הן בלתי נמנעות”, הזהיר בר־און.
בשנים האחרונות השתתפו שוורץ ובר־און במבצעי סיוע הומניטריים בהאיטי, נפאל והודו, לאחר רעידות האדמה הקשות אשר פקדו אותן. לאור ניסיונו מאמין בר־און שביכולתן של משימות כאלה לתרום גם למוניטין של הרפואה הישראלית בעולם.