כלל רפואי ידוע הוא שבתקופת ההריון אסור לנשים ליטול תרופות מסוימות, בשל החשש שהן יפגעו בעובר שבבטנן. אולם מקרים חריגים, שבהם האם זקוקה לטיפול תרופתי בשל בעיות בריאותיות, עשויים לאתגר את הרופאים. מקרה כזה עומד במרכזה של תביעה על רשלנות רפואית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בסך של 6.5 מיליון שקל נגד קופת חולים לאומית.

התביעה הוגשה על ידי זוג הורים, בטענה שהרופאים לא הזהירו את האם, הסובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס, מהסכנות שבנטילת התרופה בזמן ההריון, וכי בעקבות כך ילדתם נולדה עם מומים רבים.

האם התובעת, שילדה קודם שתי בנות בריאות, אובחנה לראשונה לאחר שילדה את בתה הראשונה כחולה במחלה האוטו־אימונית הנפוצה גרייבס, שגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס. מאז טופלה האישה בקביעות בתרופות מתימזול ודרלין לטיפול בתפקוד יתר של בלוטת התריס.



אולם לפי כתב התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אסף פוזנר ואיילת שוורץ־אסף, רופאי קופת חולים לאומית שבה היא חברה המשיכו לרשום לה את התרופות גם במהלך ההריון השני והשלישי. אלא שתרופות אלה מסוכנות לעובר ואסורות לשימוש במהלך ההריון. לפי חוות דעת רפואית המצורפת לכתב התביעה מטעם מומחית ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה "מתן התרופה מעלה ב־60% את הסיכון למומים בעובר יותר מאשר הסיכון באוכלוסייה הכללית".

עו"ד אסף פוזנר. צילום: יעל אילן

בעוד שבהריון השני נולדה הילדה בריאה, בהריון השלישי, נולדה הילדה במשקל נמוך וסובלת מאז ממומים רבים שאופייניים במקרים של עוברים הנחשפים לאותן תרופות, בהם חך שסוע, נחיר אף סתום, בעיות בלב ודלקת ריאות כרונית, זאת לצד עיכוב התפתחותי כללי. המומים, כך על פי כתב התביעה, נגרמו כתוצאה מהטיפול הרשלני, כשלטענת האם הרופאים לא הזהירו אותה, לא הציעו לה להימנע מכניסה להריון או להחליף במהלכו את נטילת התרופות בטיפול אחר.


מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה: "הפנייה התקבלה בקופה. תשובתנו הרפואית המקצועית תימסר לבית המשפט כמקובל".