פעם היה אריה שאהב רק תות", כך נפתח ספרה של המשוררת וסופרת הילדים תרצה אתר. ולא רק אותו האריה: כמעט אין ילד או מבוגר שאינם אוהבים את הפרי האדום, היפה והטעים. תות השדה השייך למשפחת הוורדיים (להבדיל מתות העץ ממשפחת התותיים) הגיע אלינו לארץ בשנות ה־60 מקליפורניה. מאז ועד היום קיימים בישראל גידולים רבים של זני תותים שונים.
בעבר עונת התותים החלה בפברואר הודות למחקרים ולעבודה של מכון וולקני להשבחת זנים. היום התקופה שבה אפשר ליהנות מהפרי ארוכה יותר. יש תותים טריים וטעימים כבר באמצע נובמבר. הארכת זמן זו אפשרה לייצא תותים מחוץ לישראל במשך שנים רבות. אך משום שמחירם של התותים מספרד, מארצות הברית או ממרוקו נמוך יותר, בשנים האחרונות כמעט אין ייצוא שלהם. למעשה, ספרד היא יצואנית התותים המובילה בעולם.
מבנה התות הוא ייחודי במידה מסוימת, שכן מה שאנחנו אוכלים הוא המצע שממנו ניזונים הזרעים שעליו, בצבע לבנבן־צהבהב. אפשר לראותם בבירור והם שמקנים את החספוס. בפירות רבים אחרים כמו תפוח, אגס, שזיף או שסק, הזרעים נמצאים בתוך הפרי ורקמתו עוטפת אותם. כך שמבחינה בוטנית התות הוא אינו פרי אלא מצע שעליו יושבים הפירות.
לא רק בספרות הילדים הישראלית התות מככב. גם בתרבויות שונות לאורך הדורות יש לפרי האדום מקום נכבד מבין מגוון הפירות. צבעו האדום וצורתו המזכירה לב מיקמו את הפרי בתרבויות רבות כסמל של יופי, אהבה ותשוקה. ומצאנו לכך מספר דוגמאות. על מנת לתאר שלמות וצדק, סתתים בימי הביניים גילפו אבנים בצורת תותים ובהן עיטרו עמודים שהוצבו בכנסיות ובקתדרלות. האגדה מספרת כי אם חוצים תות כפול ומשתפים בו חבר מהמין השני, הסיכוי להתאהבות בין השניים גבוה. על מדאם טאליין, דמות בולטת בחצר הקיסר נפוליאון, מסופר כי הייתה נוהגת לרחוץ במיץ תותים טריים.
מלבד התכונות הרומנטיות והאסתטיות יוחסו לתות גם סגולות מרפא לאורך ההיסטוריה. הרומאים הקדמונים האמינו כי הוא יכול להקל את הסימפטומים של מלנכוליה ודלקות, במיוחד דלקת גרון, חום, אבנים בכליות, מחלות דם, כבד וטחול. התות נחשב למחזק דם ולכן מתאים להסדרת הווסת. יש הממליצים עליו להבהרת כתמי שמש בעור.
לצריכת פירות וירקות יש השפעה על בריאות הגוף. מחקרים מעידים על השפעתם בהפחתת הסיכון למחלות כרוניות שונות. לפירות יער יש ערך תזונתי גבוה במיוחד הודות לערכי הוויטמינים, המינרלים, הסיבים התזונתיים ונוגדי החמצון מסוג פוליפנולים. מבין מגוון פירות היער, התותים הם הפופולריים ביותר. הם נאכלים טריים ושלמים או כתוספת ליוגורט ולמעדני חלב אחרים, משתלבים בסלט פירות וגם בסלט עם עלים ירוקים, קפואים, לקינוח גלידה או סורבה. תותים מהווים גם מרכיב עיקרי ונפוץ בריבות ובמעדני פרי. הם מצויים במשקאות השונים ובג'לי, ואף משמשים כצבע מאכל אדום במזונות שונים.
התותים מהווים מקור טוב לוויטמינים מסיסי שמן כמו ויטמין A, ויטמין E וויטמין K; מקור מצוין לחומצה פולית (ויטמין 9B) ולוויטמין C, הידועים בערך הגבוה של נוגדי החמצון. התותים תורמים גם בתכולה של מינרלים כמו יוד, מגנזיום, אבץ, ברזל ואשלגן.
נגד דלקות
מחקרים שונים נעשו על תותים - במעבדה, בבעלי חיים ואף בבני אדם - כדי לבחון את השפעתם, ובמיוחד את השפעת נוגדי החמצון שבהם על תהליכים בגוף. המחקרים מצביעים על השפעה מיטבית בתהליכי דלקת שונים, השפעה אנטי־קרצינוגנית המגינה מפני סרטן, והפחתת מדדים הקשורים במחלות לב.
למרבית אריזות התותים ברשתות השונות מוצמדת מדבקה הנושאת את התו “ביו־תות". תו זה מעיד על כך שנעשה שימוש בהדברה ביולוגית, כלומר בעזרת חרקים ולא חומרי דישון, צרעות ואקריות, שטורפות חרקים שונים ומזיקים. גידול תותים עם תו “ביו־תות" מתבצע בליווי ובתמיכה מקצועית של מדריכי חקלאות, מומחים המבקרים את שטח הגידול אחת לשבוע. הדברה זו פועלת היטב נגד חרקים אך לא מונעת מחלות שונות - העיקרית היא קימחון.
לכן במקרה הצורך משלבים גם הדברה כימית ברמה המותרת על ידי התקן האורגני. השימוש בהדברה ביולוגית מצמצם את העלייה בעמידות מזיקים לחומרי הדברה כימיים ואת הצורך בחומרי הדברה חריפים יותר על מנת להתמודד עם המזיקים העמידים. רווח חשוב נוסף הוא שמירה על איכות המים והסביבה.
עו"ד ליאת הסל, מהנדסת מזון, מסבירה כי רוב התותים בישראל גדלים בתעלות פלסטיק, כך שהפרי עצמו לא נוגע באדמה ונדיר לראותו מלוכלך בבוץ. הצעד הנבון ביותר הוא לאו דווקא הניקוי בבית אלא בחירה בעת הקנייה. יש להקפיד לרכוש תותים שעל אריזתם מדבקת “ביו־תות" או ההצהרה “עומד בדרישות לשאריות חומרי הדברה".
חשוב לשים לב אם יש סמל המעיד על כך שהמגדל מפוקח על ידי גוף חיצוני ובלתי תלוי (כמו למשל דרך המעבדה). ואז, כל מה שנשאר לעשות בבית הוא לשטוף בעדינות במים ובמעט סבון - וליהנות מהפרי הטעים והעסיסי.