במסגרת המחקר בדקו החוקרים מאוניברסיטת מדינת וושינגטון 12 אלף מבוגרים המטופלים בקנאביס רפואי עקב דיכאון וחרדה, והתמקדו בהשפעות שיש לריכוזים השונים של THC ו־CBD שבקנאביס על המטופלים. מדובר בשני הרכיבים הפעילים (קנבינואידים) השכיחים שמצויים בקנאביס, שהם תרכובות כימיות שפועלות על הקולטנים במוח בזמן השאיפה. ה־THC (טטראהידרוקנאבינול) הוא המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, ואילו שיעור ה־CBD (קנאבידיול) מתמצית הצמח הוא עד 40%. נוסף על כך אמדו החוקרים את ההשפעות של שני הרכיבים האמורים בזמן השאיפה, תוך אבחנה בין שלושת התסמינים –חרדה, לחץ (עקה) ודיכאון.
במחקר התברר כי נוצר שיכוך בתסמיני דיכאון בעזרת שאיפה יחידה בלבד של מריחואנה רפואית, 10 שאיפות של קנאביס בעל ריכוז גבוה של CBD וריכוז גבוה של THC הפיקו את היעילות הרצויה, ושתי שאיפות של קנאביס - ללא קשר לריכוז שני המרכיבים – הובילה להפחתה בחרדה. בשקלול כולל, תסמינים של חרדה ולחץ הופחתו ב־58%.
מנגד מצא המחקר ששימוש ממושך במריחואנה רפואית עשוי דווקא להחמיר את תסמיני הדיכאון בכלל. "זה חשוב", אומרת ד"ר קארי קאטלר מהמחלקה לפסיכולוגיה ב־WSU, שעמדה בראש המחקר. "בעוד צריכה אקוטית של קנאביס משככת באופן זמני מצבים אפשריים של דיכאון, חרדה ולחץ, מסתבר ששימוש חוזר ונשנה בקנאביס לא מוביל לשיפור בטווח הרחוק".
יש לציין כי למרות ששיכוך תסמיני חרדה, לחץ ודיכאון מהווה סיבה שכיחה לצריכת קנאביס רפואי, התועלת בכך עודנה נתונה בסימן שאלה, ועד היום גם לא נרשמה עקביות בין ממצאי המחקרים הבודדים שכן ניסו לענות על השאלה, מחקרים שבלאו הכי נעשו בעיקר עם כדורי THC ובתנאי מעבדה.
התרעות פיקוד העורף