מחקר חדש שבוצע בבית החולים הדסה בירושלים מעלה כי במקרים רבים של תחלואת סרטן בבלוטת התריס אין צורך בביצוע כריתה מלאה של הבלוטה ומספיקה כריתה חלקית. בשנתיים האחרונות חלה ירידה בניתוחי כריתה שלמה של בלוטת התריס בכמחצית. מדובר בניתוח שמבוצע במחלימים מסרטן, אולם במקרים רבים הוא עלול להיות מיותר ואף לגרום לסיבוכים רפואיים, לעלויות טיפול גבוהות ולצורך בקבלת הורמון תחליפי קבוע וטיפול ביוד רדיואקטיבי.
 
המחקר נותן לראשונה גושפנקה ליעילותן של הנחיות האיגוד האמריקאי לגידולי בלוטת התריס (ATA), שצמצמו משמעותית את המקרים הדורשים כריתה מלאה של בלוטת התריס. ההנחיות, שיישומן החל ב־2016, הגדירו מחדש קבוצת החולים בסיכון נמוך להישנות הסרטן. בין השאר, צומצם טווח הגידולים המחייבים כריתה מלאה של בלוטת התריס והמשך טיפול ביוד רדיואקטיבי לכאלה שהגידול בגופם הוא בממדים של ארבעה ס"מ ומעלה, בעוד שבגידול קטן יותר נקבע שניתן להסתפק בכריתת אונה בלבד, ללא צורך בטיפול נוסף.
 
המחקר, שפורסם בכתב העת הבינלאומי JAMA Head and Neck, השווה את היקף הניתוחים והטיפול בחולים שבוצעו במשך שנתיים לפני החלת הנחיות האיגוד (בשנים 2013־2014), לזה מהשנה שלאחר מכן (2016), בהתבסס על 434 מקרים בסך הכל. במחקר התגלתה ירידה מובהקת בכמות ניתוחי כריתה שלמה של בלוטת התריס שבוצעו, מ־61% ל־31% מהחולים, וכן ירידה במספר כריתות משלימות אונה נגדית במצבים של כריתת אונה אחת בלבד, מ־74% ל־20% מהחולים, וירידה של 23% במספר החולים שטופלו ביוד רדיואקטיבי. 

בית החולים הדסה עין כרם. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בית החולים הדסה עין כרם. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

בישראל מאובחנים מדי שנה בין 900 ל־1,000 מקרים של גידול ממאיר בבלוטת התריס. זהו הגידול האנדוקריני הנפוץ ביותר מבין הגידולים הסרטניים, עם שכיחות הולכת וגדלה בשנים האחרונות. "ב־2015 קרה מהפך בניתוחי בלוטת התריס", מתאר פרופ' חגי מזא״ה מהמחלקה לכירורגיה כללית וניתוחים אנדוקריניים, שהוביל את המחקר עם ד”ר ניר הירשהורן מהיחידה לכירורגיה אונקולוגית לגידולי ראש־צוואר בהדסה. "הבנו שאנחנו כורתים יותר מדי, שזה יותר מדי אגרסיבי, ושאם בוחרים בזהירות אפשר להציע לחלק מהחולים לעבור כריתה חלקית מאוד".