"העבר שלי מאוד מעניין אותי. בני המשפחה שלי ממרוקו, ומאוד הייתי רוצה לדעת מאיפה הם הגיעו לשם, מתי הם הגיעו לשם. דרך הבדיקות האלו אפשר בעצם לגלות קצת יותר על העבר. אגב, גם בתקופה של 100 שנה אחורה אני לא יודע הרבה, והייתי רוצה מאוד לדעת. העבר שלי הוא חלק מהזהות שלי", כך משיב א’ (35) על השאלה מדוע בחר לגשת מרצונו לעשות בדיקות דנ"א. “עם המשפחה של אשתי הגענו 300 שנה אחורה, גילינו דברים מעניינים מאוד. לא ידענו שכמה דורות אחורה, חלק ממשפחתה שהתה תקופה ארוכה מאוד בסורינאם, מדינה קטנה בדרום אמריקה. גילינו את ההסתעפות של המשפחה, שמתחילה בשווייץ, דרך רוסיה, הולנד, סורינאם ובחזרה להולנד. כנראה היו בשליחות של שלטון הולנדי בסורינאם, שכן הולנד שלטה שם".

“אני מבינה שזה נהיה נפוץ יותר ויותר", אומרת ד’ (55). “שילמנו רק 69 דולר, וזה שווה לי: זה קצת כמו עץ משפחה ביולוגי. כשהגיעו התוצאות, התחלנו לחשוב: איך ייתכן שיש לבן זוגי, ממוצא אשכנזי מובהק, 10% מקווקז או עיראק? תיארנו את המסע של המשפחות בעולם לפני מאות שנים. איפה הסתובבו? עם מי התערבבו?".

כן, אפשר להגיד שזה הפך לטרנד; יותר ויותר אנשים יוצאים למסע שורשים גנטי במטרה להתחקות אחר ההיסטוריה המשפחתית העלומה שלהם, וכדי לקבל איזושהי אינדיקציה בריאותית עכשווית. ברחבי המרשתת אפשר למצוא כמה וכמה חברות שמציעות שירותי בדיקות דנ"א, רבות מהן מצרפות הבטחות שונות, ובהן אימון ספורט מבוסס דנ"א, דיאטה אידיאלית, מציאת בן זוג אידיאלי, מיפוי משפחתי גנאולוגי מקיף וכן הלאה.



“תקבלו ניתוח דנ"א אישי שמותאם בדיוק לצורכיכם ולשאלותיכם", מבטיחה חברת GENEA, שאנשיה מסבירים כי הבדיקה מתאימה, “הן לצורכי ניתוח שורשים והן לצורכי חיפוש קרובי משפחה". התוצאות, הם מבטיחים, יגלו “שורשים פרהיסטוריים, מאיזה עם מוצא בעת העתיקה הגיעו אבות המשפחה - למשל גרמאנים, קלטים או יהודים, באיזה אזור הפרופיל של הנבדק טיפוסי, מפת העולם המראה את מקור כל אבותיו באחוזים וגישה אל מסד הנתונים הגדול ביותר, שבו אפשר למצוא קרובי משפחה גנטיים".

חברה נוספת, MyHeritage, מסבירה כי המערכת מצליבה את בדיקות הדנ"א במטרה למצוא קרובי משפחה, ומספקת מידע מדויק באופן יוצא דופן על מקורותיהם האתניים והגיאוגרפיים של הנבדקים, ומוסיפה כי לצורך פיתוח המוצר ביצעה החברה מחקר ייחודי הנקרא “אוכלוסיות המייסדים", שבמסגרתו איתרה ובדקה גנטית כ־5,000 משתמשים מכל קצוות כדור הארץ, מאוזבקיסטן ועד איי פיג’י, מגרינלנד ועד דרום אפריקה, שאילנות היוחסין שלהם מעידים כי משפחתם מושרשת באותו מקום גיאוגרפי במשך דורות רבים".

חברה אחרת, דנובה דנ"א מציעה באתר שלה בדיקת רוק פשוטה, “לחיים בריאים, כושר גופני ותזונה. אנו מסייעים לזהות את הנטייה הגנטית של אדם לפעילות גופנית או פרופיל הכושר, הדיאטה האידאלית והדרישות התזונתיות האישיות המבוססות לחלוטין על הגנטיקה. דוח הבדיקה המנתח את תוצאותיה מאפשר לך לייעל את זמן האימון שלך על ידי ניצול מקסימלי של הזמן שאתה מבלה בחדר הכושר או באימון, ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר".
איך זה עובד? “מזמינים ערכה, מגרדים עם מברשת קטנה את חלל הלחיים בתוך הפה, מכניסים את ראש המברשת למבחנה, שולחים למעבדה ואחרי כמה שבועות מקבלים סרטון חמוד שמראה בדיוק כמה אחוזים מהדנ"א שלך מגיעים מכל מקום בעולם", אומר מ’, ששלח בדיקה. המחירים מתחילים ב־70 דולר (כ־250 שקלים) ויכולים להגיע גם ל־1,300 יורו (כ־5,500 שקלים).

טביעת האצבע

מדוע אנשים מבוגרים עורכים בדיקות דנ"א למציאת שורשים גנטיים? מהן נקודות האחיזה הפסיכולוגיות והאנתרופולוגיות? “את התשובה לכך אפשר למצוא כקשורה לשתי שאלות מרכזיות שבהן עוסקים אנשים בגיל זה: שאלת הזהות ושאלת משמעות החיים", אומרת סמדר בן אשר, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. “אריקסון, מגדולי התיאורטיקנים בתחום הפסיכולוגיה והחברה, מחלק את שלבי החיים לשמונה. בכל אחד מהשלבים מתמודד האדם עם משבר התפתחותי פנימי שעליו לפתור. בשלב השמיני, האחרון, מתבונן האדם אחורה אל חייו ומנסה לתת להם משמעות. הוא יכול לחוש החמצה או לחלופין, סיפוק מהדרך שבה הלך ומהעקבות שהוא משאיר בעולם. מול הידיעה כי סוף החיים מתקרב, נעשה ניסיון לראות את החיים כחלק משלם גדול שבו לכל פרט, בכל דור, יש חשיבות המשכית. כך חייו וקיומו בעולם מקבלים מעין טביעת אצבע שיש לה חותם וחשיבות". 
בדיקות הדנ"א יכולות להיתפס כגימיק או כתרגיל מסחרי מבריק.

“נכון, אבל ההיענות להן מושתתת על בסיס הצורך המתמשך של האדם שראשיתו בגיל ההתבגרות לענות על השאלות:  מאין אני בא, לאן אני הולך, במה אני דומה לאחרים ובמה אני שונה מהם. אם נוסיף לכך את הזמן שהתפנה לאנשים שיצאו לפנסיה, הרצון לפתוח את עצמם לתחומי עניין נוספים הקשורים לחייהם וגם המסוגלות הכספית לשלם עבור תהליך זה, נקבל הסבר ראשוני למה שנראה תחילה כלא מובן: המוטיבציה של אנשים מבוגרים לביצוע בדיקות אלו".



פרופ’ אודי לבל, סוציולוג מאוניברסיטת אריאל וממרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן, עוקב שנים רבות אחר שיח הזהות בחברה הישראלית. הוא עוסק בחקר קהילות ומגיב בחיוך לתופעה: “אנחנו בישראל מכירים היטיב את העיסוק הכפייתי בזהות. זה משהו שפועל גם מלמטה וגם מלמעלה. מלמטה, כלומר באופן יזום על ידי האזרחים. את ודאי זוכרת את התורים שהיו בשנות ה־80 לעמדת המחשב בבית התפוצות, כדי לגלות את השושלת שאליה אני משתייך. זה הוביל לטרנד נוסף: אופנת טיולי השורשים בעולם. אנשים שברו חסכונות כדי להיחשף לעברם. לא מדובר במי שטס לראות היכן סבא שלו התפלל, אלא במי שטס למדינות על פי התרשימים של בית התפוצות. וכמובן אנשים חזרו משם עמוסי חוויות ששינו לחלוטין את תפיסת הזהות שלהם. הם חשו, לפתע, ממש קשורים למדינה שממנה חזרו, שבואו נודה על האמת: כלל לא בטוח שהם קשורים אליה, עם כל הכבוד לאיכות המחשב של בית התפוצות מאותן שנים".

זו תופעה ישראלית?

פרופ’ לבל: “לא בהכרח יותר משל חברות מהגרים אחרות. כל ישראלי שתיקחי, תצמידי לו שלושה תחקירנים וצוות טלוויזיה – ומובטח לך פרק טלוויזיה דרמטי סוחט דמעות. אנו מדינת הגירה. מי שהגיע לכאן – יש לו שורשים מחוץ לישראל. הז’אנר הזה עבד מאוד בארצות הברית – מדינת ההגירה האולטימטיבית של העולם. שם הכל עובד כלכלית, ולכן בעקבות הז’אנר הזה החלו לקום משרדים מיוחדים של תחקירנים שהציעו שירות כזה בתשלום. ישראלים גם יגידו שיש לזה משמעויות כלכליות – כי לפתע אפשר לגלות איזו קרקע שניתן לתבוע עליה בעלות – אבל מדובר כאן במשהו עמוק ורחוק יותר. אם תרצי, בדיקת הדנ"א עושה מהלך דומה: למי אני שייך? לא שזה ייתן לי משהו מעבר לרצון לקרוא בוויקיפדיה את הערך על שבט שלפתע התבשר לי שאני צאצא שלו, אבל מבחינה פסיכולוגית זה כנראה יהפוך לחלק מההגדרה שלי את עצמי, מהסיפור שלפתע אתחיל להציג את עצמי באמצעותו".

ומה מלמעלה?
“לדתות יש נטייה בלתי נשלטת להגדיר זהות במושגים של ‘טוהר’ או ‘טימוא’, לשים גבולות בין ’אנחנו’ ל'הם’. בישראל אין הפרדת דת ומדינה, ולכן העיסוק של הרבנות, בעיקר ערב נישואים עם בן או בת שעלו לארץ לא מכבר, כדי לוודא שהוא או היא יהודים ‘אמיתיים’, ‘טהורים’, זה משהו מהסוג הזה. שלא לדבר על המחשבה העולה מדי כמה שנים להקים ‘בנק’ נתונים שיאפשר לרבנות לזהות במפורש מי לא יהודי ‘אמיתי’ כדי לתבוע את גיורו כהלכה, שחלילה לא יכנס למחנה מישהו שעשוי לטמא אותו. במובן הזה, בדיקות דנ"א עשויות להוביל לגילויים משעשעים שיביכו לא מעט את הממסדים הללו, שמתפקדים כשומרי הסף של טוהר המחנה. אז נכון, מצד אחד זה יהיה מאוד משעשע אם בנצי גופשטיין יבצע בדיקה כזו וימצא שיש לו אחוזים משמעותיים משבטים מוסלמים ממזרח אסיה. אבל מצד שני, זה עשוי להוביל לכך שתרבות ארגון להב"ה תצעד כאן צעד אחד קדימה. שלא תהיה רק התנגדות רטורית לנישואי בני מי שלא משתייכים לאותה דת, אלא שהדבר יתקדם לכך שבמקרה של ספק – יהיו מי שיחשקו בבדיקת דנ"א כדי לוודא שהם או בנותיהם שומרים על ‘טוהר השושלת’".

פרופ’ לבל מזכיר כי בסוף המילניום הקודם, הסוציולוגיה התמכרה לתפיסה הפוסט־מודרנית שגרסה כי כל נושא התרבות, הזהות המינית, הלאומית, הפוליטית, או הדתית - הוא מובנה חברתית, שאין זהות מהותנית, “טבעית". “והנה – כאשר הדבר מתאפשר – אותו מעמד בינוני־גבוה, שהוא בעל האמצעים הכלכליים לממן זאת, מי שהתפעם באוניברסיטאות מתזת ההבניה החברתית, אץ לבצע בדיקת דנ"א כדי לזהות לאיזו קהילה הוא ‘באמת שייך’. הסיפור הזה מקפל בתוכו את המתח העצום שבין הרטוריקה הסוציולוגית ה’תקינה’ לבין הכמיהה שככל הנראה קשה להעלים, לדעת מי אני ומי אנו ‘באמת’. ברמת הביולוגיה, ההורשה, הדנ"א. יש להניח שבינתיים זה טרנד של מי שיכול להרשות לעצמו להתפנות להרהורי זהות ובעיקר – לממן אותם".

“מערבולת גדולה"

“אני רוצה להכיר את השורשים שלי", זו התשובה הרווחת על השאלה “למה" בקרב המרואיינים בכתבה. “אני רוצה להבין כמה קיבלתי מכל הורה, לגלות דברים חדשים על המוצא שלי", וכמובן, כמו שאומר נ’, איש תעשיית הקולנוע, “אצל ישראלים זה מעניין במיוחד, כי הרבה מאיתנו הם תערובות ממקומות שונים בעולם".

מהעבר השני של המתרס, ניצבים בתפקיד הקטגורים אנשי מדע, ועוד לא דיברנו על הבעייתיות ההלכתית הכרוכה בכך. “יש המון בדיקות גנטיות שמשווקות לציבור כיום", אומר ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי. “הבעיה שהרבה פעמים אין ערך ממשי למידע המתקבל מהן, פרט לזיהוי כמה מחלות גנטיות ידועות או מספר מצומצם של גורמי סיכון, למשל BRCA1/2 כגורם סיכון לסרטן השד. טענות אחרות, כגון התאמה של תזונה, של אימון או אפילו של בני זוג צריכות להיבדק. במידה שאתם נתקלים בחברה שמשווקת בדיקה גנטית עם יומרות כאלו, בקשו את המאמרים שהם התבססו עליהם. הרבה פעמים אתם עלולים לגלות שהמאמרים, אם הם קיימים, מבוססים על מחקרים קטנים באיכות ירודה - וזה לא משהו ששווה את כספכם. ייתכן מאוד שבעתיד, היכולת להתאים בצורה מדויקת דיאטה או אימון על בסיס בדיקה גנטית יתאפשר, אבל לדעתי, נכון להיום אנחנו עדיין לא לגמרי שם".

הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, מעלה נקודה נוספת. "נקודת המוצא של כל דיון צריכה להיות שקיפות וידע, ואי־עצימת עיניים בפני המציאות", הוא אומר. "ברם, זו צריכה להיעשות מתוך בחירה חופשית, וקבלת אחריות מלאה על תוצאות הידיעה הזו. כאשר עוסקים בדנ"א, המצב סבוך הרבה יותר, שכן כל ידיעה עובדתית משפיעה לא רק על הנחשף לידע, כי אם על כל אלה הקשורים בו בקשר גנטי".

הוא מדגים: "כל נושא הסודיות הרפואית מחייב דיון מחודש משעה שעוסקים בדנ"א, שכן ברוב הנושאים חובה לשמור על סודיות רפואית של המטופל, שהלוא הטיפול נוגע בעיקר לו. אולם, כאשר אדם עושה בדיקה גנטית, ונניח מתגלה שיש לו גן של סרטן השד – גם גברים וגם נשים - כל מי שקרוב לו בקרבת דם חייב את המידע הזה כדי לבחון אפשרות לטיפול מונע. האם הסודיות הרפואית אוסרת על הרופא לחשוף את העובדה הזו, מתירה לו או אפילו מחייבת אותו כדי לאפשר לשאר המשפחה להתגונן? גישה לדנ"א למטרות לא רפואיות חושפת, לדוגמה, את כל הקשרים הגנטיים בין הורים לבין ילדים. ילדים יגלו שהם לא נולדו למי שהם חשבו שהם הוריהם; נשים ייחשפו כיולדות מתרומת ביצית; פרשיות ניאוף ובגידה יצוצו; וקרובי משפחה לא ידועים יתבעו את חלקם בירושות. אחת המשמעויות היא דיני ממזרות וכדומה. הדבר מביא בכנפיו מערבולת גדולה, שתשפיע גם על חייהם של אלה שלא רוצים במידע זה ולא במשמעותו. החברה צריכה להחליט האם היא רוצה במערבולת זו, בהשפעה הדרמטית גם על חייהם של אלה שלא מבחירתם והסכמתם נחשף המידע, ומצד שני – האם היא סוברת שהיא יכולה למנוע זאת, והאם נכון לעשות זאת".