גידול משמעותי במספר לומדי הרפואה בישראל: מספר הסטודנטים לרפואה גדל מ-3,066 בשנת תש"ס ל-5,194 בשנת תשע"ז, גידול של 69.4%. מתוכם, 4,483 סטודנטים ברפואה כללית ו-711 סטודנטים למדו רפואת שיניים, כך עולה מדוח הלמ"ס המתפרסם היום (ראשון) בנושא מסיימי לימודי רפואה בישראל. על פי הנתונים, המעודכנים לשנת הלימודים התשע"ז 2016-2017, 1,572 למדו באוניברסיטת תל אביב ו-1,440 באוניברסיטה העברית, שרק בשתיהן ניתן ללמוד רפואת שיניים, 979 בטכניון, 830 באוניברסיטת בן גוריון ו-373 בצפת.

על פי הדוח, גם מספר מסיימי לימודי הרפואה בארץ הכפיל עצמו בחמש הנשים האחרונות, מ-304 בשנת 2012 ל-601 בשנת 2017. מנגד, מספר מקבלי רישיון רפואה בישראל לאחר שסיימו את לימודיהם בחו"ל גדל אף הוא באופן ניכר, מ-527 בשנת 2012 ל-879 בשנת 2017, כשעל כל ישראלי שסיים רפואה כללית בישראל כ-1.5 ישראלים בממוצע קיבלו רישיון לאחר לימודי רפואה כללית בחו"ל. כזכור, על פי דוח ה-OECD שפורסם לפני כשבוע, למעלה ממחצית המסיימים הטריים שמתחילים לעבוד בישראל – למדו רפואה בחו"ל. מדובר בשיעור הגבוה ביותר בדירוג ה-OECD.

ניתן לייחס את מגמת העלייה בלימודים לקצב הגידול במספרם של הסטודנטים באוניברסיטאות ככלל, כמו גם להקמת הפקולטה לרפואה בצפת שתחת אוניברסיטת בר-אילן. עם זאת, עיקר הגידול במספר הסטודנטים לרפואה בשנים תש"ס-תשע"ז היה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בהם למדו יותר ממחצית מהסטודנטים לרפואה, אולם ללא שינוי בחלקם היחסי מתוך כלל הסטודנטים לאורך השנים. מ-2.0% בתש"ס ל-1.9% בתשע"ז.



עם זאת, על מגמת העלייה מעיב נתון עגום שפורסם לפני כשבוע במסגרת דוח ה-OECD, לפיו שיעור מסיימי לימודי רפואה ישראל מדורג במקום הנמוך ביותר בין המדינות החברות אחרי יפן, עם 6.8 מסיימי תואר MD במוסדות הלימוד המקומיים בשנה למאה אלף נפש. יצוין שגם פה נרשמה עלייה – מ-5.5 רופאים אשתקד.

ומהו ציון הפסיכומטרי הממוצע שנדרש לקבלה? 734, עלייה של כעשר נקודות בעשור האחרון. רק 28.6% מהמועמדים שרשמו את המקצוע רפואה כללית בעדיפות ראשונה (2,425) התקבלו לרפואה בשנה האחרונה, ו-41.3% מהמועמדים לרפואת שיניים התקבלו. מנגד, 71.4% מהמועמדים קיבלו תשובה שלילית, האחוז הגבוה ביותר של מועמדים ללימודים שנאלצו להסתפק בתשובות שליליות למקצוע אליו נרשמו בעדיפות ראשונה. המקצועות המובילים לאחר מכן הם רפואת שיניים - 58.7%, הנדסת בניין - 68.3%,הנדסת מחשבים –55.7%, משפטים – 38%, כלכלה – 28%, ביולוגיה – 24% והיסטוריה כללית – 24%.

זאת ועוד, הציון הממוצע של המועמדים ללימודי רפואה כללית שקיבלו תשובה שלילית - 711, היה גבוה מהציון הממוצע של המועמדים שכן התקבלו למקצועות מבוקשים אחרים, בהם הנדסת מחשבים (680), משפטים (668), הנדסת בניין (658), ביולוגיה (639), כלכלה (630) והיסטוריה כללית (585). מגמה אחרת שעולה מהדוח היא עלייה מובהקת באחוז הנשים מתוך הסטודנטים לרפואה, כשחלקן היחסי של הנשים ברפואה כללית גדל מ-34% בשנת תשמ"ג 1982-1983, ל-54.7% בשנת תשע"ז. קצב הגידול של אחוז הנשים ברפואת שיניים היה גבוה במיוחד, מ-24.6% בתשמ"ג ל-64.1% בתשע"ז.

יש לציין ששיעורם של המוסלמים בקרב סטודנטים לרפואה כללית (12.9%) נמוך משיעורם באוכלוסייה (17.7%), לעומת נוצרים-ערבים, שחלקם היחסי בקרב סטודנטים לרפואה כללית (4.7%) גבוה באופן ניכר מחלקם היחסי באוכלוסייה (2%).

חלקם היחסי של יוצאי אתיופיה, שנולדו באתיופיה או שאביהם נולד באתיופיה, בקרב סטודנטים לרפואה בתשע"ז עמד על פחות ממחצית האחוז (0.4%), בעוד ששיעורם באוכלוסייה עמד בסוף 2016 על כ-1.7% - פי ארבע לערך. חלקם היחסי של החרדים עמד על 0.75%, בעוד ששיעורם באוכלוסייה, בקרב בני 20 ומעלה נאמד ב-8%. אחוז הסטודנטים מיישובים פריפריאליים, כמו מדבר יהודה, גליל, בקעת בית שאן, שלמדו רפואה היה מעט יותר גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה - 19.3% לעומת 17.6%, בהתאמה.