לילדים שגדלו בבית שבו ההורים עישנו יש סיכוי רב יותר למות ממחלת ריאות, גם אם הם אינם מעשנים בבגרותם. כך עולה ממחקר של החברה האמריקאית לסרטן (ACS), ארגון רפואי־מחקרי שעיקר פעילותו מלחמה בסרטן.

אין זה חדש שילדים שהוריהם מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות באסתמה ובבעיות הכרוכות בהתפתחות הריאות. אולם זהו המחקר הראשון הקושר בין חשיפה לעישון בילדות למוות ממחלת ריאות חסימתית כרונית בבגרות. “זהו המחקר הראשון המזהה חיבור בין חשיפה לעישון בילדות למוות ממחלת ריאות חסימתית כרונית מאמצע החיים והלאה”, אומר ד”ר ריאן דיוור, מעורכי המחקר.

המחקר, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת "American Journal of Preventive Medicine", החל לפני כמעט חצי יובל, אז גייס 70,900 גברים ונשים שמעולם לא עישנו. המשתתפים נשאלו תחילה על רמות החשיפה שלהם לעישון לאורך חייהם. בין השאר, הם נשאלו אם בילדותם חיו תחת קורת גג אחת עם אדם מעשן. במשך 22 השנים שלאחר מכן נערך מעקב אחר מצבם הבריאותי.



כפי שהעלו ממצאי המחקר, עישון פסיבי בילדות עלול להגביר מחלות כרוניות ותלות מתמדת בטיפולים רפואיים בשלב מאוחר יותר בחיים: הסיכון של המבוגרים שנחשפו לעישון בילדותם למות ממחלת ריאות כרונית חסימתית היה גבוה ב־31% ביחס למי שלא היו מעשנים פסיביים בילדותם. בסך הכל העלה המחקר כי עישון פסיבי בילדות עלול להוסיף שבע מיתות לכל 100 אלף מיתות של מבוגרים בשנה. מנגד, יש להדגיש כי לא נמצא קשר לסיכון מוגבר למחלות לב או סרטן.

המחקר מתייחס גם לעישון פסיבי בבגרות. לפי הממצאים, אם המשתתפים חיו במחיצת אדם מעשן בבגרותם, היו לכך השלכות בריאותיות אחרות וחמורות גם כן - חשיפה לעישון עשר שעות או יותר בשבוע הגבירה את הסיכון למוות ממחלת ריאות חסימתית כרונית ב־42% בהשוואה לאלה שלא חיו בסביבת מעשנים. כמו כן, הסיכון למות ממחלת לב איסכמית היה גבוה ב־27% ומשבץ ב־23%.

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) נגרמת בדרך כלל מעישון כבד או מחשיפה מוגברת לעשן ולזיהום אוויר. מבחינה פיזיולוגית, אלו מצבים שבהם יש הפרעות באוורור ובחילוף הגזים בריאות. מדי שנה מתים בעולם 3 מיליון בני אדם מהמחלה, ונתון זה מצוי במגמת עלייה; בישראל מתים מהמחלה 3,000 חולים מדי שנה.