"בתקופת החגים ישנה עליה של כ־15% באנשים המדווחים על תחושות של מצוקה. זה מגיע בשני גלים: לפני החגים אנשים מתלוננים בעיקר על תחושות של לחץ, מתח וחרדה; ואילו בגל השני, בתום החגים, יש יותר תלונות על דיכאון, תשישות וחוסר שביעות רצון", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר בכיר, שרותי בריאות כללית.

התופעה של עליה בפניות של אנשים לקבלת סיוע נפשי בחגים היא תופעה מוכרת שחוזרת על עצמה כל שנה. לכאורה, חופשות וחגים הנם תקופות שמחה ואופטימיות - הזדמנות לנוח מהעבודה ולבלות עם המשפחה והחברים - אך יש להן גם היבטים בעייתיים עבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה. "זה יכול לקרות לכל אחד", מבהיר ד"ר לוינסקי, "אצל כולנו החגים מתקשרים למשפחתיות, ואם חסר לך משפחתיות זה מציף לך איזשהו חסך; ואילו מצד שני, אנשים בעלי משפחה מרגישים לפעמים 'אובר משפחתיות', והצורך לארח ולהתארח מתחיל להעיק. החגים מצד אחד זה דבר משמח, אבל מצד שני זה גם גורם סטרס, ולא משנה אם אתה צעיר, מבוגר, עם משפחה או בלי משפחה. לכן זה צפוי שסטרס גם גורם למשברים. חגים הם תקופה שבה סדרי החיים הרגילים משתנים.

לפעמים כשאתה יוצא לחופש, אתה עסוק יותר מדי במחשבות עם עצמך - מחשבות שלא תמיד קלות לכולם. אצל אחרים מתגברת תחושת הבדידות. בחיים שלנו יש כל מיני תקופות של סטרס שיכולות להוציא אותנו מהאיזון שלנו - גם אם אלה תקופות חיוביות לכאורה - וזה מסביר למה אנשים בחגים יוצאים מהאיזון".

זה גם מגיע לכדי דיכאון?
"אצל אנשים מסוימים כן, ואי אפשר לחזות את זה מראש. אכן יכולה גם להתפתח תמונה של דיכאון בתקופה זו, שתלווה בירידה במצב הרוח, בעצבנות, חוסר הנאה, ירידה במוטיבציה ובאנרגיה, בהסתגרות חברתית, בעיות שינה, בעיות בתיאבון - בעצם כל הסימנים הקלאסיים של דיכאון. כמובן שאדם שיש לו נטייה לדכאונות, אז כל סטרס מעלה את הסיכון אצלו לאירוע נוסף. אבל כאמור זה יכול לקרות גם לאדם שלא היה לו דיכאון לעולם עד אותו הרגע".

לדברי ד"ר לוינסקי, אנשים מגיעים למרפאה ומתלוננים ש"משהו קורה לי, אני מרגיש עצוב, לא טוב לי, אני מרגיש מצוקה, לא מתפקד כמו ברגיל שלי". "אנחנו מטפלים בבעיה עצמה, כי החגים זה אולי הטריגר, אבל לא הבעיה", הוא מסביר, "לנו קל להגיד 'דיכאון חגים', אבל באותה מידה יש אנשים שיכנסו לדיכאון לפני חתונה. החגים הם רק אחד ממכלול הבעיות שהביאו את בן האדם למקום שהוא נמצא בו. אבל בדרך כלל בשיחה כן עולה נושא החגים.

"אנשים אומרים: 'זה התחיל אצלי לפני ראש השנה או לפני פסח'. החגים עצמם עולים בשיחה גם כדי להבין מה גרם להחמרה בתחושה של האדם".

מה מטריד את אלה שמגיעים דווקא בסיום החג?

"בחגים אנחנו מדברים על יציאה מאיזון, ולאנשים לוקח זמן להתאושש. החגים היו קשים עבורך, ואילו עכשיו בסיומם אתה כבר לא צריך לארח, ויש לך זמן לגשת לטיפול. זה משהו שמאוד מאפיין התנהגות אנושית. אנחנו מזניחים את עצמנו, והדבר האחרון שנעשה זה לטפל בעצמנו".

יש אפשרות להיערך מראש לדיכאון החגים?
"אם אנשים מודעים לכך שיש להם קושי עם משפחתיות יתר או עם חוסר במשפחתיות, הם יכולים לתת לזה מענה מראש, למשל באמצעות טיפול פסיכולוגי שיתן להם כלים להתמודד עם הקושי כדי למצמצם את האפשרות שיהיה להם משבר. אבל כדי להגיע לטיפול, בן אדם כאמור אמור להיות מודע לקושי שלו".

זרים אינטימיים

"בדיוק עכשיו יצאה ממני מטופלת שחווה את דיכאון החגים", מספרת ד"ר סוזי קגן, פסיכותרפיסטית בכירה, מטפלת זוגית ומשפחתית. "היא בחורה צעירה, רווקה, בסביבות גיל 30. היא באה לארוחת החג, כולם ישבו שם במשפחות, ואותה הושיבו בקצה עם הנוער, מה שהבליט את השונות שלה. אבל התקופה הזאת מעלה קושי לא רק אצל הרווקים, אלא גם אצל כאלה שנמצאים בעולם הזוגיות. הקבוצה הראשונה של הרווקים פתאום רואה לנגד עיניה את כל אלה שחוברים יחד כמשפחה, כזוגות, חלקם גם לא ממעטים לשאול שאלות כגון: 'נו, ומה איתך?', מה שמעצים את תחושת הבדידות. ואילו אלה שכן בזוגיות, פתאום נמצאים בבית אחד מול השני וכל מה שהתפוגג אל מול השקט של העבודה והמטלות מתחיל לעלות".

מה למשל?
"פתאום בני הזוג יושבים האחד מול השני, צריכים לשוחח, לשתף, ורבים מהם מרגישים שהם עברו למצב של זרות. ביומיום אתה עובד, היא עובדת, ופתאום אתם נמצאים יחד, יש זמן, צריך לדבר, לדון על דברים מסוימים - ואז גם קורה שאתה אומר: 'אני לא מכיר את זו שמולי, היא זרה לי'. לכן אצל שתי הקבוצות מצב הרוח בתקופת החגים יכול לרדת, תחושת הבדידות עולה, והם חשים דיכאון שמוגדר כדיכאון של החגים. לעומת דיכאון רגיל, דיכאון החגים הוא קצר טווח ולרוב בר חלוף, ואנחנו בעולם המקצועי יותר מכנים אותו כדכדוך. למי שסובל מכך, אני מציעה להבין שאוטוטו החגים נגמרים והתחושות האלה אמורות לפחות. ואם זה עדיין פוגש אותך בעוצמה, אז אחרי החגים אולי זה הזמן לגשת, לפתוח את הדברים ולטפל בהם, כי ייתכן שהתחושות האלה יושבות על משהו עמוק יותר".

"צריך לקחת בחשבון שאין כמעט מדינה שהיא בעלת מאפיינים כמו שלנו. מצד אחד, היא מודרנית ומערבית, ומצד שני יש בה מאפיינים מאוד מסורתיים שאת רואה דווקא במדינות פחות מפותחות, כמו למשל הקידוש של משפחתיות ולהיות בקשר עם המשפחה, שלא לדבר על קידוש הילודה", אומרת ד"ר אביטל לאופר, דיקאן בית הספר למדעי ההתנהגות, האקדמית נתניה. "למשל בארצות הברית בגיל 18 הילד יוצא מהבית, נוסע לקצה האחר של המדינה והוא בקשר עם ההורים פעם או פעמיים בשנה. ואילו אצלנו המדינה קטנה, הגבולות הפיזיים לא גדולים, והקרבה הפיזית יוצרת גם מעורבות מאוד גדולה, שהחגים הם בעצם ההתפרצות של כך. החגים הם השיא של כל התהליך הזה שכל הזמן קיים".

אילו תהליכים אנחנו עוברים בחגים?
"אנשים מרשים להיכנס לחיים של הזולת בחגים. גם אם אני דודה מאוד רחוקה שלך, ארשה לעצמי לשאול מה קורה איתך מבחינת בן זוג, קריירה, לחוות את הדעה שלי איפה את צריכה להיות, ולהתערב בנושאים שבאף חברה מערבית לא תראי את הכניסה המאוד חודרנית הזאת. החדירה הזו לפרטיות הרבה פעמים גם שמה לך מראה מאוד קשה לפנים. הרי בסופו של דבר אנחנו כולנו חיים תוך כדי אשליה שאנחנו מוצלחים וטובים, ואז פתאום את מגיעה למפגש והדודה מבהירה לך באופן שלא משתמע לשני פנים שאת לא כזאת מוצלחת, לא עומדת בסטנדרטים, וזה יכול לרסק אנשים שבמהלך השנה בונים לעצמם מנגנון הגנה שעוטף אותם ושומר על הדימוי החיובי שכולנו חייבים אותו. ואז מספיקה מילה אחת של הדודה כדי לרסק אותך לתקופה ארוכה".

שאלה של מקום

"אנו עדים לעלייה בפניות למרפאות בריאות הנפש על רקע מצוקה נפשית לקראת החגים. השנה הבעיות אפילו מחמירות בשל סמיכות חופשת הקיץ לחופשת החגים", אומרת ד"ר טטיאנה זלוז'ין, מנהלת שירות בריאות הנפש של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי. "למי שמסגרות החיים השונות אינן קלות עבורו או אינן מנוהלות כפי שצריך, הרי שהחגים עלולים להעצים קשיים מסוימים. למשל, יציאה לחופש היא בעייתית עבור כל מי שהעבודה משמשת עבורו מפלט מקשיים בתחומים אחרים. יציאה לחופש גם מעמתת את כולנו עם התחום החברתי והמשפחתי, כך שמי שחיי הזוגיות או המשפחה שלו אינם מספיק מסודרים, עלול למצוא עצמו במפגש עם החלק הלא נעים, כמעט בלית ברירה".

ד"ר זלוז'ין מוסיפה ואומרת שגם אנשים שאיבדו לאחרונה בן משפחה קרוב ירגישו בחסרונו בצורה הרבה יותר בולטת בחג, כאשר המשפחה מכונסת. "הבעיה כאובה גם עבור אנשים עריריים, מי שאין להם משפחה או חוג מכרים, ועל כן מתקשים להשיב לשאלה הישראלית כל כך: 'אצל מי אתה בחג?' ואז תחושת הבדידות רק מחמירה. כמו כן, בתקופה זו גוברים חיכוכים משפחתיים על רקע המחלוקת היכן לקיים את ארוחות החג. בעידן שלנו, כאשר יש יותר ויותר גרושים ומשפחות מורכבות מנישואים שניים, מתחדדות עוד יותר המחלוקות עם מי והיכן יציינו הילדים את החג".

גם קשיים וקונפליקטים כלכליים עלולים להתחדד בשל ההוצאות הרבות הכרוכות בימי החג הכוללות רכישת מזון ומתנות לחג וגם יציאה לחופשות משפחתיות. "בקשר לבחירת סוג ואופי החופשה נאלץ ההורה לעיתים להסביר לילד שלו מדוע כולם נוסעים לחו"ל ואנחנו לא. בתקופתנו, כשהחברה מאוד תחרותית וכל חופשה מונצחת בפייסבוק ובאינסטגרם, הקושי גדול עוד יותר", ממשיכה ד"ר זלוז'ין. "כל זאת עלול בסופו דבר לבוא לידי ביטוי בכעסים או תסכולים ולבטא חרדה קשה שמתעוררת אצל רבים מאתנו בתקופה זו של החגים - חרדה שלכאורה אין לגיטימציה חברתית להביאה לידי ביטוי".

מדוע תקופת החגים מעוררת אצל חלקנו לחץ וחרדה?

תשישות, בעיות שינה, חוסר תיאבון ועצבנות: לצד הארוחות והמפגשים המשפחתיים יש מי שתקופת החגים גורמת למצוקה נפשית. "אנו עדים לעלייה בפניות", אומרת מומחית